מלחמות משפיעות על אנשים בדרכים רבות, ולא תמיד ההשלכות נראות לעין באופן מידי. עם סיום לחימה, חיילים רבים נאלצים להתמודד עם תוצאות נפשיות קשות, כאשר אחת מהן היא פוסט-טראומה (PTSD). תופעה זו יכולה להשפיע על כל תחום בחיים האישיים, במיוחד על מערכות יחסים משפחתיות וזוגיות. בתקופה האחרונה, בעקבות העימות הצבאי "מלחמת חרבות ברזל" בעזה ובלבנון, ישנה עלייה מדאיגה במקרים של גברים החוזרים מהמלחמה עם פוסט-טראומה, כשחייהם הפרטיים מתערערים בעקבות כך. אחת ההשפעות המרכזיות של התופעה היא התפרקות הקשר הזוגי והמשפחתי, ולעיתים אף דרישת בת הזוג לניתוק הקשר בין האב לילדיו.
מאמר זה בוחן את המצב המורכב בו גברים המתמודדים עם פוסט-טראומה מוצאים עצמם במאבק לא רק על בריאותם הנפשית, אלא גם על הקשר עם ילדיהם בגלל דרישת בת הזוג לגירושין.
פוסט-טראומה היא מצב נפשי שנגרם כתוצאה מחשיפה לאירועים טראומטיים, כגון קרבות צבאיים. גברים שחזרו מהמלחמה בעזה, חווים לעיתים קרובות קושי בהתמודדות עם חוויות קשות מהלחימה. במקרים רבים, הקשר הזוגי שלהם מתערער, מה שמוביל לא פעם לגירושים. אחד המוקדים המרכזיים של העימות הוא הטענה מצד האם שילדיה נמצאים בסיכון בשל מצבו הנפשי של האב. במקרים כאלה, מערכת המשפט בישראל נוטה למנוע מהאב לראות את ילדיו ללא פיקוח מתאים, דבר שמעמיס עליו קשיים נוספים ופוגע בקשר בין האב לילדיו. המצב החדש גורם להשלכות חמורות בין בני הזוג ויציבות המשפחה, עליהם להתמודד אחד עם השני ובמקביל עם מערכת משפטית שמנסה להכיל את הסיטואציה והתגברות המיקרים.
פוסט-טראומה יכולה לפגוע במגוון רחב של תחומים בחיי הנפגע, ובפרט ביחסים המשפחתיים והזוגיים. החזרה משדה הקרב עם זיכרונות קשים, התמודדות עם תחושות של פחד, חרדה, ואובדן שליטה, משפיעים על היכולת לנהל מערכות יחסים תקינות. כאשר בת הזוג אינה מסוגלת להתמודד עם התסמינים בצורה מספקת, התוצאה היא פעמים רבות עימותים מתמשכים, נתק רגשי והתדרדרות בקשר הזוגי. עבור רבים, מצב זה מוביל לגירושין בגלל פוסט טראומה.
במקרים רבים, בעת הפירוד וגירושין, האם טוענת שמצבו הנפשי של האב מסכן את ילדיהם – הטענה המרכזית שעולה היא שאב במצב של פוסט-טראומה אינו מסוגל לתפקד כהורה אחראי, ולעיתים אף עלול להוות סכנה פיזית או נפשית לילדים.
בישראל, כאשר עולה טענה בדבר סיכון אפשרי מצד אחד ההורים כלפי הילדים, בתי המשפט פועלים באופן מידי להגנה על הילדים. לעיתים קרובות, הדבר כולל מניעת מפגשים ישירים עם האב, אלא אם כן הם מתקיימים במרכז קשר או בפיקוח צד שלישי. מצב זה גורם לעיתים לניתוק בין האב לילדיו למשך תקופות ארוכות, דבר שמוביל לא רק לפגיעה בקשר ביניהם, אלא גם ליותר תחושת בדידות וניכור מהאב.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל 7.10 מערכות המשפט והרווחה בישראל אינן ערוכות לטפל במקרים הרבים של חיילים ומילואימניקים הסובלים מפוסט-טראומה, והם מוצאים את עצמם נופלים בין הכסאות. אין מספיק משאבים ומסגרות תמיכה לגברים הנפגעים, אשר מוצאים את עצמם לא רק מתמודדים עם פוסט טראומה, אלא גם עם פירוק המשפחה והניתוק מילדיהם. פנו אלי ליעוץ ועזרה.
מערכת הרווחה והשירותים הפסיכולוגיים בישראל מתקשים להציע פתרונות הולמים לגברים במצב כזה. נכון להיום, קיימים מעט מאוד מרכזים וקליניקות שמספקים טיפול ייעודי לחיילים משוחררים ומילואימניקים הסובלים מפוסט טראומה. מרבית הגברים אינם מקבלים את הסיוע הנפשי הנדרש בזמן, ולעיתים הם נאלצים להתמודד עם מצבים קשים לאורך זמן (לא פעם שנים) מבלי לקבל תמיכה כלשהי.
מעבר לכך, גברים רבים חווים ניכור; חוסר הכלה והבנה של המצב מצד המערכת המשפטית, אשר מקבלת לעיתים קרובות את טענות האם מבלי לבחון לעומק את מצבו של האב. תחושת הניתוק מילדיהם והמערכת שמערימה עליהם קשיים נוספים יכולה להחריף את המצב הנפשי של הגברים ולפגוע בהליך השיקום שלהם, חלקם אפילו מגיעים לאישפוז או במיקרי קיצון אף מתאבדים.
אם אתם מזהים קושי נפשי פנו עוד היום לקופת החולים שלכם והציפו את הנושא לרופא המשפחה או כל אדם שיכול לעזור לכם: ליחצו על אחד מהשירותים המוצעים:
אחת התופעות המדאיגות ביותר היא הפגיעה בקשר בין האב לילדיו. ניתוק ממושך של האב מהילדים, בין אם בעקבות פסק דין המחייב מפגשים בפיקוח או מגבלות אחרות, גורם לרוב לנזק בלתי הפיך לקשר ביניהם. ילדים יכולים לפתח תחושת ניכור כלפי האב, תחושה שמתחזקת כאשר האם מביעה חששות או רגשות שליליים כלפיו. המצב מחריף במיוחד כאשר אין טיפול נאות למשפחות המתמודדות עם פוסט טראומה, מה שמוביל להידרדרות נוספת במערכת היחסים המשפחתית וקושי עוד יותר גדול על האב הפגוע.
גברים שחוזרים מהלחימה בעזה ולבנון עם פוסט טראומה ניצבים מול אתגרים רבים, מעבר להתמודדות האישית עם מצבם הנפשי. ניתוק הקשר עם הילדים והמשפחה מוסיף למעמסה הנפשית שלהם ומחריף את המצב.
המערכות המשפטיות והרווחתיות בישראל אינן מצליחות להתמודד עם הכמות ההולכת וגדלה של מקרים כאלה, וגברים רבים מוצאים את עצמם ללא מענה ותמיכה מספקים. על החברה והמדינה להכיר בצורך הדחוף לספק פתרונות ותמיכה לחיילים משוחררים ומילואימניקים המתמודדים עם פוסט טראומה, ולהתאים את מערכות המשפט והרווחה למציאות החדשה, בה יותר ויותר משפחות מוצאות את עצמן תחת נטל הפוסט טראומה והשלכותיה ההרסניות. אני ממליץ לטפל במצב בצורה מיקצועית יש לי את הידע, הניסיון והרגישות למצב – פנו אלי לעזרה ופיתרון.
בית המשפט לענייני משפחה וגירושין בישראל נדרש להתייחס למגוון רחב של גורמים כאשר עולה סוגיה של גירושין בעקבות מצב נפשי כגון פוסט טראומה, במיוחד בקרב גברים שחזרו משירות מילואים או לחימה. במקרים כאלה, ישנם כמה עקרונות מרכזיים שמנחים את מערכת המשפט:
העיקרון המנחה את בתי המשפט בישראל בענייני משפחה הוא "טובת הילד". כאשר מדובר במקרים בהם נטען כי מצבו הנפשי של אחד ההורים עלול להשפיע לרעה על הילדים, בית המשפט יבחן תחילה את ההשפעה האפשרית עליהם. במקרים בהם האם טוענת כי הפוסט-טראומה של האב עלולה לסכן את הילדים (בין אם פיזית ובין אם רגשית), בית המשפט ינקוט לעיתים בגישה של מניעה זמנית של קשר בין האב לילדים, עד לבחינה מעמיקה יותר של המצב.
כאשר בית המשפט מזהה חשש לפגיעה בילדים, הוא עשוי להורות על כך שהמפגשים בין האב לילדים יתקיימו תחת פיקוח. זה יכול להתבצע במרכזי קשר – מסגרות המיועדות למפגשים בין הורה לילד בפיקוח מקצועי, או בפיקוח של צד שלישי ניטרלי (כגון בן משפחה או גורם מטעם הרווחה). מצב זה יכול להימשך עד שהאב יוכיח שהמצב הנפשי שלו אינו מהווה סכנה לילדיו.
במקרים שבהם מצבו הנפשי של האב עומד במרכז המחלוקת, בית המשפט יפנה לעיתים קרובות לקבלת חוות דעת מקצועית מפסיכולוג או פסיכיאטר. מטרת חוות הדעת היא להעריך האם האב אכן סובל מפוסט-טראומה, כיצד הדבר משפיע על תפקודו כהורה, והאם יש חשש אמיתי לפגיעה בילדים.
בתי המשפט בישראל מכירים בכך ששירות צבאי או לחימה, במיוחד במצבי חירום כמו מלחמה, עלולים להשפיע בצורה קשה על נפש האדם; חיילים; מילואימניקים; מתנדבים וכל מי שלוקח חלק. עם זאת, ההכרה הזאת אינה מבטיחה סיוע משפטי אוטומטי. השופטים נדרשים לאזן בין טובת הילדים לבין ההבנה שמדובר באדם שנפגע בשירות המדינה. חשוב לציין שבתי המשפט מתחשבים במצבו של האב, ובמקרים רבים הם ישתדלו להציע טיפול ושיקום ולא בהכרח להטיל סנקציות חמורות על האב או בהכרח לתת לאם את הזכות לדרישותיה השונות.
בתי המשפט עשויים להפנות את האב לקבלת טיפול נפשי מתאים, ולעיתים אף לשקול אפשרויות שיקום נוספות, כדי לסייע לו להתמודד עם הפוסט-טראומה. במדינת ישראל קיימות מספר מסגרות שמספקות שירותי ייעוץ ותמיכה לנפגעי פוסט-טראומה, כולל שירותי רווחה וארגונים לא ממשלתיים.
גם כאשר המצב הנפשי של האב מורכב, בית המשפט בדרך כלל ינסה למצוא פתרונות שמבטיחים קשר כלשהו בין האב לילדיו. קשר זה יכול לכלול מפגשים מפוקחים כאמור, ובמקרים רבים גם יינתן לאב סיוע כדי לייצב את מצבו ולהחזירו למצב שבו יוכל להתנהג כהורה מתפקד. המטרה היא למנוע ניתוק מוחלט, מתוך הבנה שניתוק כזה עלול להזיק גם לילדים וגם לאב.
פנייה לעורך דין לענייני משפחה היא צעד חשוב עבור גברים הסובלים מפוסט טראומה הנמצאים בתהליך גירושין. עורך דין איתי אלמוג המתמחה בתחום זה מבין את המורכבות הרגשית והמשפטית הכרוכה במצב זה, ומסוגל להציע ייעוץ מותאם אישית המשלב בין ההיבטים המשפטיים והאנושיים.
עו"ד איתי אלמוג יכול לסייע בניהול המשא ומתן על תנאי הגירושין, להבטיח הסדרי משמורת המתחשבים במצב הנפשי של האב, ולדאוג להסכמי מזונות הוגנים. כמו כן, במידת הצורך להפנות לגורמי טיפול ותמיכה רלוונטיים, ולעיתים אף להמליץ על תוכניות שיקום במסגרת ההליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיו של האב והגנה על טובת ילדיו.
המערכת המשפטית מבינה את המורכבות של מצבים בהם חיילים ומילואימניקים חוזרים משדה הקרב עם פוסט-טראומה, ונאלצים להתמודד עם התפרקות המשפחה, יחד עם זאת הבנה אינה בהכרח מצביעה על מסוגלות משפטית נבונה או יכולת הכלה של המצב ומתן פתרון הולם.
בית המשפט לענייני משפחה מנסה לאזן בין טובת הילדים לבין ההכרה במצבו הנפשי של האב, אך לעיתים הקריטריונים המשפטיים, במיוחד סביב טובת הילדים, יכולים להוביל להגבלות זמניות או קבועות שישפיעו על הקשר עם האב.
"מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך"