הסכם טרום נישואין מאפשר להגיע להבנות לפני הנישואין בקשר לאופן חלוקת הרכוש, כספים, וכל דבר שאתם מביאים כאינדבדואלים – בנפרד – לתוך מערכת היחסים החדשה הזוגית, והאופן בו זה יתחלק בנייכם בעת הפרידה וגירושין.
הסכם טרום נישואין מאפשר להגיע להבנות לפני הנישואין בקשר לאופן חלוקת הרכוש, כספים, וכל דבר שאתם מביאים כאינדבדואלים – בנפרד – לתוך מערכת היחסים החדשה הזוגית, והאופן בו זה יתחלק בנייכם בעת הפרידה וגירושין.
היום, הסכם טרום נישואין \ הסכם קדם נישואין, זה דבר נפוץ בקרב בני דור המילניום וכאלה שמבקשים לנישואים בפעם השנייה.
בשנים האחרונות, ראינו שינוי משמעותי באופן שבו זוגות ניגשים לנישואין, במיוחד בקרב בני דור המילניום ואלו הנכנסים לנישואים שניים. שינוי זה רואה גישה פרגמטית יותר לזוגיות, שבה זוגות פונים יותר ויותר להסכמי ממון כדי להבטיח את עתידם הכלכלי. משרד עורכי דין איתי אלמוג לדיני משפחה וגירושין מזהה את המגמה הזו לאור התגברות תיקים ובקשות להסכמי טרום נישואין שטיפלנו בהם, יחד עם ההבנה שבשינוי החברתי והמודרניזציה בתקשורת בין אנשים.
האבולוציה החברתית מאלצת את מערכת המשפט להתמודד חוקתית ואת בתי הדין הרבנים הלכתית, עורך דין איתי אלמוג לדיני משפחה וזוגיות, יחד עם צוות עורכי הדין במשרדו מספק מענה רענן וגמיש ללקוח – האסטרטגיה בבניית הסכם טרום נישואין כרוחה בלקיחת חשבון של מספר תחומי מפתח ונושאים שחוזרים על עצמם, אותם זיהינו. יחד עם נושאי הליבה תמיד אפשר להוסיף עוד סעיפים ולתת מענה לנושאים אותם תרצו לכלול בהסכם טרום נישואין.
בני דור המילניום מתחתנים בשלב מאוחר יותר בחיים בהשוואה לדורות הקודמים, לרוב לאחר ביסוס הקריירה שלהם ורכישת נכסים. עצמאות כלכלית זו היא גורם מפתח המניע את הפופולריות של הסכמי ממון בקרב זוגות צעירים. בני דור המילניום לא רואים סימן לחוסר אמון בהצהרתם לערוך הסכם טרום נישואין אלא ככלי תכנון פיננסי חכם. דור זה מעריך שקיפות ומעשיות, המבקש לשמור על אינטרסים ואחריות אינדיבידואליים במקרה של התפרקות נישואין.
עבור אלה ששוקלים נישואים שניים, הלקחים שנלמדו ממערכות יחסים קודמות הם יקרי ערך. רבים מבני הזוג בפעם השנייה מעוניינים לנהל טוב יותר את הסיכונים והאחריות הפיננסיים שלהם, מה שהופך הסכמי ממון לבחירה מעשית. הסכמים אלו מספקים מסגרת ברורה לחלוקת הנכסים וההתחייבויות הכספיות, שיכולות לסייע במניעת סכסוכים ולהבטיח ביטחון ושלקחו בחשבון גם את הילדים מנישואים קודמים.
הסכם ממון הנו הסכם שנערך בין בני זוג ומתייחס לאופן שבו יתחלק רכושם במקרה של פירוד, גירושין או פטירה, אותו ניתן לערוך לפני הנישואין או במהלך הנישואין. זהו מסמך משפטי והוא נותן ולוקח זכויות.
שני ההסכמים מבטאים את אותה כוונה אך ההליך הפרוצדורלי שונה באופן האישור שמטרתו להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני זוג נשוי עם סיום נישואיהם.
לפי החוק בישראל, על מנת שלהסכם טרום-נישואים יהיה תוקף משפטי לאחר שבני הזוג חותמים עליו הם גם חייבים לאשר אותו באופן פורמלי.
ההסכם טעון אישור רשמי של בית משפט לענייני משפחה, או נוטריון, לפי הענין:
שימו לב: הסכם אשר לא אושר כדין על ידי בית המשפט או נוטריון, לפי העניין, לא ייחשב כהסכם ממון \ טרום נישואין בהתאם לחוק, אך עשוי להיחשב כהסכם תקף בין הצדדים לפי חוק החוזים.
בני זוג אשר עומדים להינשא, או שכבר נשואים.
חל גם על בני זוג שעומדים להינשא או נשואים בנישואי יוטה או נישואין אזרחיים בחו"ל, כולל בני זוג מאותו מין.
הסכם טרום-נישואים עוסק בהיבטים שונים של אפשרות סיום הנישואים, בעיקר במקרה של גירושים:
למרות שלפי הדין הדתי (העברי) המזונות ישולמו על ידי הגבר בלבד (הדין העברי אינו מכיר בתשלום מזונות של האישה לגבר), בהסכם טרום נישואין כן ניתן להכניס אפשרות שהאישה תשלם לגבר באופן מסויים, או בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה.
חשוב להדגיש, כי הכוונה למזונות שישלם מי מהצדדים לצד השני, אולם לא למזונות ילדים, לגביהם לא ניתן להסכים מראש במסגרת הסכם ממון טרום-נישואים, שכן אין תוקף משפטי ביחס למזונות ילד שטרם נולד.
מקרה נפיסי
לפי פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות בנסיבות מסוימות עשויה לחול חזקה משפטית הקרויה "הִלְכַת השיתוף" או "חזקת השיתוף", לפיה הצד השני יוכל לתבוע מחצית מן הזכויות בדירת בן הזוג, אלא אם כן הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון או הסכם טרום נישואין, הקובע שהבעלות בדירה תיוותר של הצד שהיה בעליה בזמן הנישואין.
מקרה שדנו בו בבית משפט העליון נקרא "פרשת נפיסי" (דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי) פ"ד נ(3) 573 – בו הוחלט שאין צורך להוכיח כי בני הזוג חיו כל חיי נישואיהם יחד על מי מנוחות אלא נדרש רק כי בני הזוג ניהלו יחד חיים משותפים תקינים תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד משמעותיים.
בפסק הדין שניתן ע"י השופט א' גולדברג:
"1. הוחלט פה אחד לקבל את הערעור ולבטל את פסק-דינו של בית המשפט קמא, שהצהיר, מכוח הילכת השיתוף בנכסים בין בני-זוג, כי לויקטוריה נפיסי (להלן – המבקשת) בעלות משותפת עם סימנטוב נפיסי (להלן – המשיב) בחנות בתל-אביב, הרשומה על שמו, ובסכום של 000, 320דולר המופקד בשני חשבונות בנק, שנפתחו על שמו."
"2. העובדות הצריכות לעניין זה הן:
המבקשת והמשיב באו בברית נישואין בשנת 1944בפרס, שם היה מקום מושבם. בשנת 1979, סמוך לתפיסת השלטון בידי חומייני, ביקר המשיב בארץ, ובמהלך ביקורו רכש חנות בתל-אביב, והיא נרשמה על שמו (להלן – החנות). בשנת 1983עלו בני הזוג עם חמשת ילדיהם ארצה. הם התגוררו בדירה בחולון, שנרשמה בבעלות שניהם. סמוך לאחר עלייתם ארצה פתח המשיב על שמו שני חשבונות בנק, האחד בבנק ברקליסדיסקונט והאחר בבנק הפועלים, והפקיד בהם כספים המסתכמים ב-000, 320דולר, שהביא עמו מפרס.
בשנת 1987נתגלע קרע בחיי הנישואין של בני הזוג, שבעקבותיו עתרה המבקשת לסעד המצהיר כי החנות והכספים המופקדים בבנק הינם בבעלותם המשותפת. עוד נציין כי, חרף העכרת היחסים בין בני הזוג, הם לא ניתקו את קשר הנישואין, והם מוסיפים להתגורר תחת אותה קורת הגג."
מהעמקה בדיון מקרה זה מבינים שהחלטה שהתקבלה מדגימה חשיבה המוצגת ברטוריקה פורמלית, אך מקורה בהעדפת ה״צדק", כפי שהוא נתפס בעיני השופטים, על פני הדין – ההחלטה עוסקת בברירת הדין ביחסי ממון בין בני זוג.
יש כאלה הסבורים שדווקא היום בתקופה שבה רוב מלאכת היצירה של החוק היא בידי המחוקק, יש להכיר בסמכותם של שופטים אף לבטל חוקים "נושנים" – חוקים או הוראות שכבר אינם תואמים את המערכת המשפטית והחברתית כפי שהן התפתחו מאז חקיקת החוק, וזאת כדי ליעל את תהליך התיאום של המשפט לצורכי החברה. לפי תפיסה זו, כמי שתפקידו מחייבו להיות עד למפגשים חיים בין משפט למציאות, השופט פועל כזרז, המעורר ומזמין תגובה של המחוקק, ולכן יחסי הרשויות אינם יחסי עימות אלא יחסים של שיחה ודיאלוג בין שותפים. (הרחיבו אודות במאמר ביקורת וניתוח "צדק ומשפט בברירת הדין: יחסי ממון בץ ,בני זוג נפיסי לאחר דג״א" מאת סיליה וסרשטיין פסברג).
"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ." (דברים כד' א').
ניתן להכניס בהסכם טרום נישואין בין יהודים חיוב לתת גט – לחייב את הבעל לקבל את מרות בית הדין לעניין מתן גט לאשתו. למשל בכתיבת התניית התחייבות שלו לתשלום כספי עבור בת הזוג מעת הפרידה ועד לסיום הנישואים כהלכתם.
הרבנים בישראל רואים בהסכמי טרום נישואין ככאלה שמייצרים קשיים הלכתיים, שמעלים ספיקות הלכתיים בכשרות הגט. יחד עם זאת קיימ הבנה שהאבולוציה המשפטית מחוייבת להתחשב במגמות החברתיות המשתנות ובמודרניזציה הזוגית, ומפה הם מבינים שניתן להשתמש בהסכמי קדם נישואין ככלי שרת על מנת למנוע חשש למקרים של אי נתינת גט.
לא!
כתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן, יחד עם זאת, אם ערכתם הסכם טרום נישואים היו לכם למעשה שני סוגים של "הסכמי ממון", כל אחד במסמך עצמאי ונבדל. במקרה כזה יכולה להיווצר מחלוקת שיכולה לגרור אתכם לדיון בבית המשפט, ולא לשם אתם מכוונים ובטח לא רוצים להיות במצב לא נוח שכזה.
היום רוב הזוגות רואים בכתובה כמהלך טקסי הלכתי כדת וכדין ויש נטייה לרשום בה סכומים נמוכים.
יש שהאישה תבחר בכתובה אם מסיבה כלכלית או שבכבודה וכבוד המשפחה, ומצד שני יכול להיות שהגבר ירצה לבחור בהסכם טרום נישואין (או ממון) ממקום פרקטי ויעיל. קחו בחשבון שזה עניין של השקפת עולם ותפיסה, וכשאתם ניגשים לכתוב את הסכם טרום נישואין יש להתייחס גם לנושא זה.
הגיע הרגע ואתם בנקודת זמן בה החלטתם לבסס את הזוגיות ולהיכנס לברית הנישואין, ידועים בציבור או נישואים אזרחיים גם בין בני זוג מאותו מין, בו יש לכם סיבה טובה לחשוב על בניית הסכם טרום נישואין, ואתם מתלבטים ורוצים זאת, אז פשוט תגידו ואך תחששו ליצור שיחה עם בן\ת הזוג שלכם. יש לקחת בחשבון מה מצבכם היום במחשבה על העתיד והיום הנורא מכל חס וחלילה שהקשר יסתיים, אם בטוב או ברע, וישאיר אתכם בקו הבריאות הכלכלית, נפשית ויציבות יום יומית, עד כמה שאפשר.
חשוב לגשת לכתיבת הסכם טרום נישואין בצורה שקופה ופתוחה אחד כלפי השני\ה ולשים על השולחן את המידע הנחוץ ברמה הפיננסית, ממון, רכוש, מצב אישי או כל דבר שתרצו וקביל, ולקחת בחשבון את ההשלכות של פירוק קשר עם כל המשתמע מזה.
צרו איתנו קשר שנוודא שיהיה לכם הסכם רחב, מקיף ומהודק עד כמה שניתן בהתאם לנסיבות שלכם היחודיות ויאפשר לכם פיתרון בשעת פירוק הנישואין ומשבר קשה או פרידה שמגיעה בהבנה והדדיות, שיקנה ביטחון להמשך החיים בצורתם החדשה.
"טוב לתת כשנשאלים, אך טוב יותר לתת מבלי להישאל - לתת מתוך הבנה"
ג'ובראן חליל ג'ובראן
המידע באתר הוא מידע אינפורמטיבי מקצועי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד.
איתי אלמוג משרד עו"ד לדיני משפחה וגירושין © 2025 \\\ נבנה מנוהל ומתוחזק על ידי אוגמנט נגישות מידע ותקשורת