המורכבות והקשיים המשפחתיים עת החזרה לישובי עוטף עזה שלאחר מחדל ואסון ה-7.10: אתגרי התמודדות והשלכות על התא המשפחתי והזוגיות באזורי סכסוך, מלחמה וטרור מתמשך.
אני, איתי אלמוג, עורך דין לדיני משפחה וגירושין, והמשרד שלי ממוקם באשקלון, עיר שאני גאה לקרוא לה בית – כל החיים גדלתי והתחנכתי באשקלון ולימים בניתי את בייתי במושב נתיב העשרה, במחדל ואסון 7.10. כמו אחרים שהמזל היה לצידם גם משפחתי ואני ניצלנו, תודה לאל.
מזה שנים אני מלווה משפחות ברגעים הקשים ביותר של חייהן, מנסה להעניק להן את הסיוע המשפטי הטוב ביותר יחד עם תמיכה רגשית בתקופות המאתגרות שהן עוברות. אך ביום ה-7 באוקטובר 2023, החיים השתנו באופן שלא חזיתי, לא ציפיתי – לא תארתי לעצמי שדבר כזה יכול בכלל לקרות. המתקפה על המושב, הבית שלי, סביבת המחייה והילדים, בעוטף עזה והאירועים הטראומטיים שנלוו אליה הותירו בי צלקות עמוקות, כמו אצל רבים מתושבי האזור. ביום הזה השתנו חיי, חוויתי מקרוב את הפחד, הכאב ותחושת חוסר האונים, כשתושבי המושב בחבל ארץ זה מצאו את עצמם תחת מתקפת מוות.
למרות כל זאת, כאשר רבים שאלו אותי מדוע אני נשאר בעוטף עזה, לא הייתה לי תשובה מהירה או פשוטה, יחד עם זאת בלב שלי ידעתי שזה המקום שבו אני צריך להיות. כעורך דין המייצג אנשים; תושבים מהאזור, הבנתי שיש לי תפקיד חברתי חשוב במיוחד בתקופה הזו. לא יכולתי להפקיר אדם במצוקה, את אלה שפונים אלי בזמן משבר, שהרי פירוק משפחה זה מהלך מטלטל ועל אחת כמה ש 7.10 קיים, לא יכולתי להשאיר אותם לבד במערכה. הכאב של התושבים הוא הכאב שלי, והמלחמה הזו, לא רק שהיא מלחמה ביטחונית, היא גם מלחמה על התיישבות והאחזות בעוטף עזה והדרום, חיי המשפחה והקהילה שלנו.
ההחלטה לפתוח את משרד עורכי הדין שלי דווקא באשקלון נבעה מתוך חיבור עמוק לאזור ולאנשים שחיים כאן. כמי שגדל באשקלון, עוטף עזה ואזור הדרום וחש את הקשיים הייחודיים של תושבי המקום, היה לי ברור שאני רוצה להעניק את שירותיי המשפטיים דווקא כאן. אשקלון היא עיר עם לב גדול, אבל גם עם אתגרים לא פשוטים, במיוחד בכל הנוגע למערכות יחסים ומשפחות שנמצאות בלחצים מתמידים בשל המצב הביטחוני המתמיד באזור סכסוך.
חיי היום-יום באזור עוטף עזה ואשקלון אינם פשוטים, ואותם לחצים חיצוניים מתבטאים לעיתים קרובות במשברים פנימיים בתוך המשפחה. הבחירה לפתוח את "משרד עורכי דין איתי אלמוג לענייני משפחה וגירושין" באשקלון, נבעה מהרצון להישאר קרוב לאנשים, להיות חלק מהקהילה שאני חיי בה ואוהב וכל כך מכיר, ולהעניק להם את התמיכה המשפטית המיקצועית והנפשית שהם זקוקים לה ממקום של הבנה.
הקביעה שהמשרד נישאר באשקלון היא חלק מאותו חזון: לבסס את החוסן והשירות המשפטי ברמות הגבוהות ביותר עבור כל מתיישבי עוטף עזה והדרום, עבור התושבים ברגעים הכי קשים שלהם. אני יודע שהמקום שלי כאן לצד התושבים הוא הכרחי, עם אותם אתגרים שאני בעצמי חוויתי וחווה.
אני פה כדי להילחם למענם, לא רק בזירה המשפטית, אלא גם במאבק על הלכידות והחוסן של הקהילה שלנו; מושבית, אזורית והרבה יותר מזה לדעתי, החוסן הזה מקרין רחוק יותר מחבל ישובי עוטף עזה והדרום, אם כי לכל מקום בארץ.
נכון, זו החלטה לא פשוטה! נגמר עידן המלחמות הקצרות. התמודדות לא רק במישור הפיזי, אלא גם במישור הנפשי. אני מזדהה ומבין את החיים פה, הקשיים של לקוחותיי זה אתגר יוםיומי שהוא חלק מהצביון של האזור. כל פעם שאני פוגש לקוח\ה, זוג או משפחה שנמצאים במצוקה משפטית, אני רואה בהם לא רק לקוחות, אלא שותפים לחיים בעוטף עזה. אני מרגיש שעליי להיות כאן עבורם, להעניק להם את הידע, הניסיון והכוח להיאבק על זכויותיהם גם כשהעולם שמסביבם נשבר ומתפרק.
ההחלטה אז לפתוח את המשרד באשקלון ובעיניים כנות להשאיר את משרד עורכי הדין שלי בעיר אשקלון מתוך חיבור עמוק ורצון לתת שירות לתושבי הדרום ועוטף עזה, זו לא רק בחירה מקצועית; היא שליחות ציבורית. אני כאן כדי לתמוך בתושבים ברגע מְכוֹנֵן זה, ולהזכיר להם שיש בית מיקצועי ו"עוטף" בכל הייבט משפטי, פיננסי וסוציאלי בתחום דיני משפחה וגירושין. אין ספק, זו תקופה קשה ומאתגרת, יחד עם זאת אני מאמין שכוחנו כקהילה הוא זה שיחזיק אותנו יחד, ויחד נעבור גם את התקופה הקשה הזו, המבחן הזה.
תאריך האסון והתופת, בוקר שבת של ה 7.10 בו חדרו מחבלים ורצחו ביישוב 21 איש, השאיר אותי מזועזע ושבור, כמונו נפגעו ונרצחו תושבים רבים בעוטף עזה וזה צבע כתם אדום שחור על החברה הישראלית בכלל ועל תושבי האזור בפרט. החזרה לעוטף עזה לאחר האסון אינה רק חזרה פיזית למקום המגורים, אלא גם תהליך מורכב מבחינה שיקומית: נפשית, חברתית ומשפחתית. במאמר האישי הזה שעבורי הוא מכתב פרטי אליך, אני אתאר את המורכבות של החזרה לאזור מתוך קושי, התמקדות בקשרים המשפחתיים, האתגרים והמשברים המתעוררים, והדרכים שבהן משפחות מצליחות לשמור על הלכידות המשפחתית, לצד הגורמים שעלולים להוביל להתפרקות משפחות.
המשבר שחוו תושבי עוטף עזה בעקבות אסון ה-7.10 השפיע עמוקות על הקשרים המשפחתיים. הרגשת חוסר האונים, הלחץ הנפשי והטראומה המתמשכת, הניתוק מסביבת החיים והרגלים יצרו סיטואציה שבה כל בני המשפחה נדרשים להתמודד עם הפחדים, הכאבים והתחושות הקשות. גורמים כמו אובדן של קרובים, נזק לרכוש, חוויות של חוסר ביטחון אישי, ותחושת אי-וודאות לגבי העתיד, מערערים את היציבות האישית ותורמים למתח בתוך המשפחה.
אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על הקשר המשפחתי הוא האופן שבו כל בן משפחה מתמודד עם המשבר באופן אישי. הורים עלולים לחוות תחושות אשמה על כך שלא הצליחו להגן על ילדיהם, בעוד שהילדים עלולים לפתח פחדים וחרדות שיקשו עליהם לחזור לשגרה. הפערים הללו יכולים להוביל למתח פנימי בתוך המשפחה אם לא מזהים אותם או שאינם מטופלים בצורה נכונה.
הפינוי למקומות אחרים בעקבות האסון הוביל לכך שמשפחות רבות נאלצו לעזוב את בתיהן ולעבור להתגורר במקומות זמניים, כמו דירות שכורות או בתי מלון, ולא פעם נאלצנו לעבור תוך ימים ספורים כמו שבועות ממקום למקום – המעבר הזה, אשר במקרים רבים הוא כפוי ולא מתוכנן, הוביל לתחושת חוסר יציבות וביטחון, במיוחד עבור ילדים קטנים, שמצאו את עצמם בסביבה חדשה ולא מוכרת. המעבר למקום אחר, עם כל הקשיים הלוגיסטיים שהוא מביא עימו, מוסיף עוד שכבת מתח לתוך המשפחה, כאשר כל אחד מבני המשפחה נדרש להסתגל למציאות החדשה.
משך הזמן שבו נאלצות משפחות לחיות מחוץ לביתן הוא גורם משמעותי, ככל שמשך הזמן מתארך, כך גדלים הקשיים הנפשיים והמשפחתיים.
חיי היומיום בדירות שכורות או בבתי מלון עלולים להיות כרוכים בתחושות של ניכור ובדידות, במיוחד כאשר המשפחה מנותקת מהקהילה ומהסביבה. חוסר האפשרות לחזור לבית המוכר והחם מוביל למתח נפשי, אין תאריך יעד לחזרה וגם אם יש כזה הוא לא מייטיב עם התושבים, במיוחד מהסיבה שמשפחות רבות לא מעוניינות לחזור כשאין תחושת ביטחון; למקום בו חוו את הטראומה והתופת שמעלה בהם פחדים, תחושות של חוסר ביטחון וסיפטומים טראומטים ופוסט טראומטים.
בהיבט הפסיכולוגי, חוסר הוודאות המתמשך מעורר תחושות של חוסר אונים ודיכאון, קשיי הסתגלות סביבתיים. ילדים ובני נוער עשויים לפתח חרדות ופחדים הקשורים לאובדן הביטחון האישי. מבחינת ההורים, העול הנפשי עלול להתבטא בתחושות של כשלון בתפקידם כהורים וכמגינים על המשפחה. הלחצים הללו יכולים להביא לעלייה בקונפליקטים בין בני הזוג, ובמקרים מסוימים אף להוביל לריחוק רגשי והתפרקות התא המשפחתי.
הגורמים הללו (למעשה, בעצב רב אני כבר יכול להגיד שזו תופעה) משולבים באינטראקציה מורכבת המשפיעה על הדינמיקה המשפחתית כולה. אי יציבות, לחץ כלכלי, הפינוי למקום אחר, משך הזמן הממושך של אי-הוודאות, וההתמודדות עם חיים חדשים זמניים מחוץ לבית, כולם משפיעים על הקשר המשפחתי. שלב ראשון של הכרה בגורמים אלו הוא מפתח להתקדמות נכונה ומכאן לגשת לטיפול נכון, אותה הכרה יכולה לסייע למשפחות להתמודד עם המשבר בצורה מוצלחת יותר, לשמור על הלכידות המשפחתית ולהקטין את הסיכון להתפרקות הקשר המשפחתי. אם אתם מצליחים לזהות חלק מזה אצלכם או מולכם, חשוב להציף את זה ולגשת ליעוץ וטיפול.
במצב של משבר בעקבות אסון כמו 7.10 שקרה בעוטף עזה, המשפחה הופכת למקום שבו מתנקזים כל הרגשות והלחצים, שהרי החווייה הטראומטית והמציאות הנתונה של חוסר האונים משליכה אישית, זוגית ומשפחתית – בתוך התא. על מנת לשמור על הלכידות המשפחתית והזוגיות, נדרשת עבודה עצמית מודעת ומאומצת – אחד המפתחות המרכזיים לשמירה על קשרים חזקים הוא התקשורת הפתוחה והכנה בין בני המשפחה.
בני זוג צריכים ללמוד לדבר על תחושותיהם, לשתף את הקשיים ולחפש תמיכה זה בזה. ההפנמה והבנה בכך שכל אחד מבני הזוג חווה את המשבר בדרכו, והיכולת להציע אמפתיה ואוזן, הם קריטיים. תהליך זה כולל גם את היכולת לשמור על תחושת נורמליות ולהמשיך בפעילויות משותפות, כמו הכלה אחד של השני במצבי שיגרה, בילוי עם הילדים, זמן איכות אישי, ארוחות משפחתיות וכל דבר שמשמר את השיגרה בחוסר שיגרה אשר מסייעים ביצירת תחושת ביטחון ויציבות בתוך הכאוס.
הורים צריכים להיות קשובים לצרכים הרגשיים של ילדיהם, לעודד אותם לשתף את רגשותיהם, ולהעניק להם תחושת ביטחון. טיפול מקצועי, כגון פסיכולוגי או טיפול משפחתי, יכול להיות כלי חשוב בהתמודדות עם המשבר ולסייע למשפחה לשמור על אחדותה.
שינוי סביבת המחייה מאילוץ יכול להיות בעל השפעות מרחיקות לכת על מבנה המשפחה והקשרים בין בני הזוג. כאשר משפחה נאלצת לשנות את סביבת המחייה שלה, בעל כורחה ובמציאות שנכפתה באזור מלחמה וחירום, הניתוק הדרסטי, שינוי מקום עבודה, או נסיבות אישיות אחרות, הם שינויים שעשויים ליצור דינמיקות חדשות בין בני הזוג ובתוך המשפחה.
אגע בנקודות והסבר על הגורמים המרכזיים שעלולים להוביל לפירוק משפחה ולגירושין בעקבות שינוי כזה:
מעבר דירה, במיוחד ממקום מגורים ותיק, מלווה לעיתים בתחושת אובדן וגעגוע לסביבה הקודמת, ודורש זמן הסתגלות לכל בני המשפחה. קשיי הסתגלות עשויים להתבטא בניתוק רגשי, בעיות חברתיות, וריחוק זוגי כאשר יש פערים ביכולת ההסתגלות של בני הזוג, מה שעלול להוביל למתחים ואף לגירושין.
המעמד החברתי של המשפחה יכול להשתנות בסביבה חדשה. אובדן רשת תמיכה, כמו חברים קרובים או משפחה מורחבת, עלול לגרום לבידוד וניכור. קשיים בהשתלבות בקהילה חדשה, במיוחד במרקם תרבות שונה, עלולים להחמיר את תחושת הניתוק ולפגוע בקשר הזוגי, מה שמעלה את הסיכון לגירושין.
אזור חדש פותח הזדמנויות לקריירה, לימודים או התפתחות אישית, אך גם יכול ליצור מתחים בזוגיות אם נוצר פער בעדיפויות בין בני הזוג. תחושת קנאה, תסכול או חוסר שוויון עלולות להתגבר כאשר אחד מבני הזוג מתקדם והשני מרגיש שנותר מאחור, מה שעלול להוביל לריחוק רגשי ולגירושין.
הסתגלות חברתית סביבתית, במיוחד באזור עם תרבות או תנאי חיים שונים. פערים בקצב ההסתגלות בין בני הזוג, כגון תנאי אקלים, קצב החיים או חיי הקהילה, עלולים להוביל למתחים ולשאלות בנוגע להמשך החיים באזור וליציבות הקשר.
כאשר אחד מבני הזוג שואף לנצל את ההזדמנות לשינוי בקריירה או באורח החיים, בעוד השני מעדיף לשמור על המצב הקיים, הפערים הללו עלולים להוביל לעימותים חוזרים ולהחלשת הקשר הזוגי.
מעבר לסביבה חדשה, כמו חזרה לעוטף עזה, מגביר לחצים ומשקף את המורכבות בהתמודדות עם שינוי קיצוני, להוסיף את הטראומה ופחדים, מה שעלול להוביל להחמרת מתחים משפחתיים ולגירושין.
החזרה ליישובי עוטף עזה לאחר אירועי ה-7.10 מציבה אתגר משמעותי למשפחות המתמודדות עם טראומה מתמשכת. בעוד שחלקן מצליחות לשקם את חייהן, אחרות מתפרקות; גורמים שונים עשויים להוביל לפירוק התא המשפחתי ולגירושין:
חוסר ביטחון מתמשך
החיים באזור מלחמה מגבירים פחדים ולחץ, יוצרים קונפליקטים סביב המשך המגורים באזור, ומובילים לריחוק זוגי.
קשיים בתפקוד ההורי
טראומה ולחץ נפשי פוגעים ביכולת ההורים לתמוך בילדיהם, מעמיקים מתחים בזוגיות, ועלולים להוביל לפרידה.
לחץ כלכלי
קשיים כלכליים, כמו ירידת ערך נכסים ואי-יציבות תעסוקתית, מגבירים מתחים זוגיים ועלולים להוביל לגירושין.
אובדן תמיכה קהילתית
ניתוק מהקהילה יוצר תחושת בדידות וניכור, ומחמיר את הלחצים המשפחתיים.
פערים בהתמודדות
הבדלים בגישות להתמודדות עם המצב הביטחוני גורמים לעימותים וריחוק רגשי בזוגיות.
שחיקה רגשית
לחץ מתמשך ושחיקה נפשית פוגעים בתמיכה ההדדית, ומובילים להידרדרות הקשר.
טראומה וזיכרונות קשים
חוויות טראומטיות מעוררות תגובות פוסט-טראומטיות, מה שמגביר את המתח ומוביל לריחוק בזוגיות, בצער רב בגלל חוסר הבנה ויכולת להתמודד.
חילוקי דעות בהורות
קשיים בהסכמה על דרכי תמיכה בילדים מגבירים קונפליקטים זוגיים ועלולים להוביל לפרידה.
החזרה ליישובי עוטף עזה היא תהליך מאתגר עבור משפחות המבקשות לשמור על הלכידות הזוגית והמשפחתית. כדי להתמודד עם הקשיים ולמנוע שבר משפחתי, חשוב לאמץ דרכי התמודדות ותמיכה שיסייעו לשמור על אחדות המשפחה בתקופה זו:
אפשר להבין מזאת שהחזרה ליישובים בעוטף עזה לאחר משבר מציבה אתגרים רבים בפני המשפחות, אך בעזרת תמיכה מתאימה ודרכי התמודדות נכונות, ניתן לשמור על התא המשפחתי והזוגיות. תקשורת פתוחה, תמיכה מקצועית, חיזוק הקשרים הקהילתיים, גמישות והתאמה למציאות החדשה, שמירה על כושר ובריאות נפשית וזמן איכות זוגי, כל אלו יכולים לסייע לכם כאינדבדואלים וכמשפחות לעבור את התקופה הקשה בצורה מוצלחת ולשמור על אחדות.
כתושב שחי בעוטף עזה, כעורך דין המשרת את תושבי עוטף עזה והדרום יום יום, אני מודע מקרוב למורכבות והאתגרים של החזרה ליישובים של אחרי מחדל ואסון ה-7.10, במיוחד בכל הקשור לתא משפחתי, לחוסן משפחתי ואישי, לזוגיות ולתא ההומוגני הראשוני. המתקפה הזו זעזעה את חיי התושבים, הותירה צלקות עמוקות, והובילה למצבים מורכבים מבחינה נפשית, חברתית ומשפחתית. בתור עורך דין לענייני משפחה וגירושין, אני – איתי אלמוג – רואה כיצד המשבר הזה השפיע על משפחות רבות מהדרום ובעוטף, וכיצד הלחצים והטראומות עלולים להוביל לפירוק המשפחה ולגירושין.
אני מאמין שהיכולת להתמודד עם המשבר תלויה בנו כחברה, חוסן קהילתי שמקרין על האישי ונהפוך הוא, אישי על חברתי.
בתקופה לא פשוטה זו נחוצים לנו מנהיגים, אנשים שרואים את פני הדברים לאופק בהיר; מציאות, ומבינים שחייבים לתת את הדעת ולפעול לעתיד טוב יותר, לשינוי שיחזיר את הדרום, ישובי העוטף, המתיישבים והמשפחות ליציבות חברתית, כלכלית, שיקומית. תקשורת פתוחה וכנה בין בני הזוג יחד עם תמיכה מקצועית, ובחיזוק הקשרים הקהילתיים.
החזרה לסביבה מוכרת אבל שונה, אחרת, אחרי משבר כזה מציבה אתגרים רבים. תחושת חוסר ביטחון מתמשכת, קשיים כלכליים, והצורך להסתגל למציאות חדשה ומורכבת לצד סחיבת נזקי טראומה ופוסט טראומה, כל אלו עלולים לגרום לשבירת הרוח והחברה, ובפרט לשחיקה רגשית ולריחוק ופירוק משפחתי, בין בני הזוג.
הפתרון טמון בנו, בגישה ותפיסת חיים, המצב שמכתיב לנו בלית ברירה לבצע מהלך בגמישות ובנכונות להסתגל למציאות החדשה. שמירה על יציבות באי ודאות זה מהלך נדרש, וחשוב להעזר אחד בשני, בנו כבני זוג. תחושת האמונה הגישמית והרוחנית מסייעת למשפחות להתמודד עם התקופה הקשה. בעוד שחלק מהמשפחות מצליחות לשמור על לכידותן אחרות עלולות להתמודד עם לחצים שמתעצמים עד כדי פירוק התא המשפחתי.
אני כאן כדי להילחם למען המשפחות לא רק בזירה המשפטית, אלא גם במאבק לשמירה על הלכידות והחוסן של הקהילה שלנו. חשוב לי להזכיר לכם שאתם לא לבד, עם תמיכה נכונה ניתן לצלוח את המשבר והשבר, לשמור אחד על השני, על הביחד – המשפחה – גם בזמנים שהכל שחור והקשים ביותר.
יש בי רוח של אמונה, יש בי רוח של תקווה, יש בי עוד המון לתת להניע ולתרום למתיישבי הדרום בכלל ועוטף עזה בפרט, כי מהשבר הזה למדתי שיעור של שותפות גורל, הידיעה שאני תושב העוטף והתבונה לא לחדול, להמשיך צעד ועוד צעד ולהתמודד עם עצמי, משפחתי והטראומה שחוויתי הציבה אותי במציאות בלתי אפשרית של התמודדות מנטאלית וכוחות עצומים ששאבתי מאותו תא משפחתי; מבת הזוג אישתי, מחברים ומהסביבה התומכת – מכאן להמשיך ולקיים את אותה שותפות גורל באשקלון, בעוטף עזה, בדרום ולהמשיך לתת כאן, במיוחד ודווקא כאן, שירות עריכת דין בדיני משפחה וגירושין.
"שותפות גורל יכולה להחריב אומה אם אינה מצליחה לנכס את כוחו של העם להתמודד"