חלוקת רכוש מתבצעת בדרך כלל לפי עקרון השיתוף, שמשמעותו שכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג במשותף, ללא קשר לרישום הפורמלי של הנכסים. עיקרון זה חל על כל סוגי הנכסים, כולל נכסי נדל"ן, חשבונות בנק, קרנות פנסיה, השקעות, עסקים פרטיים,נכסים וירטואלים, יצירות אומנות ואפילו רכוש אישי כמו ריהוט ורכב. יחד עם זאת, קיימות מספר חריגות לעיקרון זה. רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, ירושות ומתנות שהתקבלו במהלך הנישואין, או רכוש שהוסכם בכתב כבלתי מתחלק, נחשב לרכוש פרטי ולא מתחלק במסגרת הגירושין.
בעת חלוקת רכוש, נדרש בית המשפט להעריך את השווי של כלל הנכסים והחובות ולוודא שהם מחולקים באופן הוגן בין בני הזוג. כאשר מדובר בנכסים בלתי מוחשיים כמו מניות בחברה או זכויות לפנסיה עתידית, התהליך יכול להיות מורכב ודורש הערכות מומחים. חשוב לציין כי חלוקת רכוש לא תמיד חייבת להיות שווה. בית המשפט עשוי לשקול גורמים כמו משך הנישואין, תרומת כל אחד מבני הזוג לרכוש המשפחתי, והצרכים הכלכליים של כל אחד מהם, כדי להגיע להחלטה הוגנת.
במקרים רבים, בני הזוג עשויים להגיע להסכמה על חלוקת רכוש מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות הסכם גירושין. הסכם זה, לאחר אישורו בבית המשפט, הופך למחייב מבחינה משפטית. אם לא מצליחים להגיע להסכמה, בית המשפט יקבע את החלוקה בהתאם לחוק יחסי ממון ולשיקול דעתו.
חלוקת רכוש במהלך גירושין הוא נושא רגיש ומורכב, שמצריך תכנון מראש, הבנה מעמיקה של הזכויות והחובות, ולצד ייעוץ משפטי מקצועי. ההחלטות שיתקבלו בנושא זה ישפיעו באופן משמעותי על המצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין, ולכן חשוב לגשת לתהליך זה בצורה מושכלת וזהירה.
חלוקת רכוש בין בני זוג היא אחת מהשלבים המרכזיים בתהליך הגירושין. החלוקה מבוססת על שני עקרונות יסוד:
רכוש משותף: רכוש שנרכש במהלך הנישואין נחשב למשותף לשני הצדדים.
רכוש פרטי: רכוש שהיה בבעלות אחד מהצדדים לפני הנישואין או שהועבר אליו כמתנה או ירושה במהלך הנישואין.
בישראל, חלוקת הרכוש מתבצעת על פי חוק יחסי ממון (נוסח משולב), התשל"ג-1973, שקובע כי רכוש שנרכש במהלך הנישואין יחולק באופן שווה בין שני בני הזוג, אלא אם קיים הסכם ממון שקובע אחרת.
1. זיהוי ורישום הרכוש: כל רכוש ונכסים צריכים להיות מזוהים ורשומים באופן מדויק.
2. הערכת שווי: לאחר מכן, יש להעריך את שווי הרכוש.
3. הסכמה משותפת או הכרעה שיפוטית: הצדדים יכולים להגיע להסכמה משותפת או לפנות לבית המשפט שיקבע את דרך החלוקה.
חוק יחסי ממון בין בני זוג: החוק קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, פרט למקרים יוצאים מהכלל, יחולק בצורה שווה בין בני הזוג בעת הגירושין.
הסכמי ממון: אם בני הזוג חתמו על הסכם ממון טרם הנישואין או במהלכם, ההסכם יקבע את אופן חלוקת הרכוש. הסכמים אלה מאפשרים לבני הזוג לקבוע חלוקה אחרת מזו שמוגדרת בחוק.
תרומה כלכלית ולא כלכלית: בתי המשפט עשויים להתחשב בתרומתו של כל אחד מבני הזוג לרכוש המשותף, כולל תרומות שאינן כספיות כמו טיפול בילדים או ניהול משק הבית.
שיקולי צדק והגינות: במקרים מסוימים, ייתכן שבית המשפט יחליט לחלק את הרכוש בצורה שאינה שווה במטרה להשיג צדק והגינות כלפי אחד מבני הזוג, למשל במקרים בהם אחד מבני הזוג נשאר בבית כדי לטפל בילדים בעוד שהשני עבד.
רכוש אישי ונכסים אחרים: רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, ירושות או מתנות שקיבל במהלך הנישואין, עשויים להיחשב כרכוש אישי ולא יחולקו בין בני הזוג.
התנהגות לא הולמת: במקרים מסוימים, התנהגות בלתי הולמת של אחד מבני הזוג כמו בגידה או אלימות עשויה להשפיע על החלטות בית המשפט לגבי חלוקת הרכוש.
הערכת שווי נכסים: קביעת הערך המדויק של הנכסים המשותפים, כולל נדל"ן, רכבים, חשבונות בנק, ותוכניות פנסיה, יכולה להיות מורכבת. לעיתים קרובות, יש צורך בהערכות מקצועיות של שמאים, רואי חשבון או מומחים פיננסיים.
חלוקת נכסים עסקיים: אם לאחד מבני הזוג יש עסק או חברה שנוסדה במהלך הנישואין, חלוקתו יכולה להיות מורכבת במיוחד. סוגיות כמו ערך העסק, תפקידם של בני הזוג בניהולו, והאם העסק נחשב לרכוש משותף או אישי עשויות להיות מרכזיות.
חלוקת חובות: לצד חלוקת הרכוש, יש גם צורך בחלוקת החובות שנצברו במהלך הנישואין. שאלות כמו מי יישא בחובות או כיצד הם יתחלקו הן סוגיות נפוצות.
ירושות ומתנות: רכוש שהתקבל כירושה או מתנה במהלך הנישואין עשוי להיחשב כרכוש אישי, אך לעיתים יש מחלוקות אם הרכוש הזה צריך להיכלל בחלוקה.
פנסיה וחסכונות לטווח ארוך: חלוקת הפנסיה והתוכניות לחסכונות ארוכי טווח יכולה להיות מורכבת, במיוחד כאשר מדובר בנכסים שצפויים להניב הכנסות בעתיד הרחוק.
תמיכת בן זוג: סוגיה נוספת היא השאלה האם אחד מבני הזוג צריך לשלם תמיכה לבן הזוג השני אחרי הגירושין, ועד כמה התמיכה הזו תשפיע על חלוקת הרכוש.
דיור משותף: לעיתים קרובות, בני הזוג שותפים בנכס מגורים אחד או יותר, והשאלה מי יישאר לגור בנכס, האם הוא יימכר וכיצד יתחלקו הרווחים מהמכירה היא סוגיה מרכזית.
סוגיות משפטיות ואכיפה: מקרים בהם אחד מבני הזוג מנסה להסתיר רכוש או לפגוע בזכויותיו של בן הזוג השני יכולים להוביל לסוגיות משפטיות ואכיפה מורכבות.
השפעה על הילדים: חלוקת הרכוש יכולה להשפיע על הסדרי המשמורת ועל התמיכה בילדים, במיוחד אם היא כוללת את הבית המשותף שבו הילדים גרים.
1. מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לחלק את הרכוש?
במקרה של סירוב, ניתן לפנות לבית המשפט, יכול להורות על חלוקת הרכוש על פי החוק.
2. האם ניתן לשנות הסכם ממון לאחר החתימה עליו?
כן, אך שינויים בהסכם ממון דורשים הסכמה משותפת של שני בני הזוג או החלטת בית משפט.
3. האם ירושה נחשבת לרכוש משותף?
לא, ירושה שהתקבלה על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין נחשבת לרכושו הפרטי, אלא אם כן הוא העביר אותה לשימוש המשותף.
לנושאים מורכבים כמו חלוקת רכוש, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בענייני משפחה. עו"ד איתי אלמוג מציע שירותי ייעוץ וייצוג משפטי בתחום דיני משפחה, ויכול לעזור לכם לנווט בתהליך בצורה הטובה ביותר.
""איש בעולם אינו חסר תועלת אם הוא מסיר מעט ממשאו של אחר "