הליך הגירושין הוא ללא ספק הליך קשה וסבוך, אשר לא פעם מלווה במשברים נפשיים, מצבי רוח משתנים, אמוציות רבות ותחושת בדידות.

על כן, ההחלטה החשובה ביותר שאתם מתבקשים לקבל בפגישה עם עו"הד היא – האם אתם מרגישים שעו"הד הניצב מולכם הוא האדם הנכון לעבור אתו ביחד את הליך הגירושין שלכם?

כמו כן, במסגרת הפגישה הראשונה עליכם לבחון, עד כמה שניתן, את רמת הבקיאות המשפטית של עו"הד בתחום דיני המשפחה, ושלא מדובר חלילה בעו"ד מתחום אחר.

לאחר שהתרשמתם ממנו הן מבחינת האדם שהוא והן מבחינת הידע המקצועי שהוא מפגין, ישנם מספר צעדים שחשוב לעבור בפגישה הראשונה לצורך ההצלחה בתהליך: 

שלב א'- שיתוף עו"ד בכל העובדות הרלוונטיות להליך הגירושין שלכם:

במסגרת הפגישה הראשונה, עליכם לשתף את עו"הד בכל העובדות הקשורות להליך הגירושין שלכם, גם אם זה לא כל כך נעים.

למשל: אם ניהלתם רומן מחוץ לנישואים, אם הפניתם או הופנתה כלפיכם אלימות מצד בן הזוג במהלך מערכת היחסיים, טיב  הקשר שלכם עם ילדכם, כספים שיש לכם ובן הזוג לא יודע עליהם וכל עובדה רלוונטית אחרת.

במידה ולא תשתפו את עו"הד בכל העובדות הרלוונטיות, יתכן ותקבלו ממנו חו"ד לא נכונה.

יתרה מזאת, בכדי לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה חשוב שעו"ד שלכם ידע את מכלול העובדות ולא יופתע ע"י הצד השני במהלך הדיון.

שלב ב' – הגדרת הציפיות שלכם מהליך הגירושין:

במסגרת הגדרת הציפיות, עליכם לשתף את עו"הד במה אתם רוצים להשיג במסגרת הליך הגירושין?

למשל –

• כמה מזונות ילדים אתם רוצים לשלם/לקבל?
• האם אתם רוצים משמורת מלאה או שמה אתם מעדיפים משמורת משותפת?
• אופן חלוקת זמני השהות ?
• כיצד אתה רוצים שהרכוש המשותף יתחלק? ועוד.

שלב ג' – התאמת המצב המשפטי שלכם לציפיות שלכם: 

לאחר ששיתפתם את עו"הד בציפיות שלכם, הוא ישקף לכם את המצב המשפטי שלכם ביחס לציפיות שלכם מהליך הגירושין. ז"א – האם הציפיות שלכם עולות בקנה אחד עם המצב המשפטי שלכם.

חשוב לציין כי פעמים רבות, יש פער תהומי בין מה שאתם רוצים להשיג בהליך הגירושין לבין המצב המשפטי האמיתי בו אתם נתונים.

זכרו עו"ד טוב זה לא עו"ד שצובע לכם את העתיד בוורוד בהבטחות סרק, אלא עו"ד שנותן לכם תמונת מצב כנה ואמיתית ביחס למצב המשפטי בו אתם נתונים.

שלב ד'- בניית אסטרטגיה משפטית נכונה:

לאחר שתיאמתם ציפיות עם עו"הד, יש לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה ולהחליט איזה פעולות משפטיות יש לנקוט ובאיזה תיזמון.

למשל –

• האם כדאי לפנות לערכאה משפטית מסוימת במסגרת מרוץ הסמכויות – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
• אלו הליכים כדאי "לתקוף" באמצעות הגשת כתב תביעה ובאלו הליכים כדאי להתגונן ע"י הגשת כתב הגנה? או שאולי כדאי לסיים את ההליך במסגרת של הסכם גירושין כולל?

שלב ה' – בדיקת שכר הטרחה שעו"הד דורש:

לאחר שבחרתם את עו"הד, תיאמתם ציפיות ובניתם אסטרטגיה משפטית נכונה, כל שנותר לכם זה לסכם עם את גובה שכר הטרחה.

לסיכום:

לניהול פגישה ראשונה עם עו"ד ישנה חשיבות גדולה מאוד, במהלכה אתם מקבלים כלים ומידע חשוב באשר למצב המשפטי בו אתם מצויים ועל הדרך שבה יש לנהל את התיק.

לכן, אל תתפשרו ואל תרגישו "לא נעים" גם אם הפגישה לא עמדה בקנה אחד עם הציפיות שלכם והמשיכו לחפש עד שתמצאו את האחד/אחת!

הליך הגירושין הוא ללא ספק הליך קשה וסבוך, אשר לא פעם מלווה במשברים נפשיים, מצבי רוח משתנים, אמוציות רבות ותחושת בדידות.

על כן, ההחלטה החשובה ביותר שאתם מתבקשים לקבל בפגישה עם עו"הד היא – האם אתם מרגישים שעו"הד הניצב מולכם הוא האדם הנכון לעבור אתו ביחד את הליך הגירושין שלכם?

כמו כן, במסגרת הפגישה הראשונה עליכם לבחון, עד כמה שניתן, את רמת הבקיאות המשפטית של עו"הד בתחום דיני המשפחה, ושלא מדובר חלילה בעו"ד מתחום אחר.

לאחר שהתרשמתם ממנו הן מבחינת האדם שהוא והן מבחינת הידע המקצועי שהוא מפגין, ישנם מספר צעדים שחשוב לעבור בפגישה הראשונה לצורך ההצלחה בתהליך: 

• שלב א'- שיתוף עו"ד בכל העובדות הרלוונטיות להליך הגירושין שלכם:

במסגרת הפגישה הראשונה, עליכם לשתף את עו"הד בכל העובדות הקשורות להליך הגירושין שלכם, גם אם זה לא כל כך נעים.

למשל: אם ניהלתם רומן מחוץ לנישואים, אם הפניתם או הופנתה כלפיכם אלימות מצד בן הזוג במהלך מערכת היחסיים, טיב  הקשר שלכם עם ילדכם, כספים שיש לכם ובן הזוג לא יודע עליהם וכל עובדה רלוונטית אחרת.

במידה ולא תשתפו את עו"הד בכל העובדות הרלוונטיות, יתכן ותקבלו ממנו חו"ד לא נכונה.

יתרה מזאת, בכדי לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה חשוב שעו"ד שלכם ידע את מכלול העובדות ולא יופתע ע"י הצד השני במהלך הדיון.

• שלב ב' – הגדרת הציפיות שלכם מהליך הגירושין:

במסגרת הגדרת הציפיות, עליכם לשתף את עו"הד במה אתם רוצים להשיג במסגרת הליך הגירושין?

למשל:

• כמה מזונות ילדים אתם רוצים לשלם/לקבל?
• האם אתם רוצים משמורת מלאה או שמה אתם מעדיפים משמורת משותפת?
• אופן חלוקת זמני השהות ?
• כיצד אתה רוצים שהרכוש המשותף יתחלק? ועוד.

• שלב ג' – התאמת המצב המשפטי שלכם לציפיות שלכם: 

לאחר ששיתפתם את עו"הד בציפיות שלכם, הוא ישקף לכם את המצב המשפטי שלכם ביחס לציפיות שלכם מהליך הגירושין. ז"א – האם הציפיות שלכם עולות בקנה אחד עם המצב המשפטי שלכם.

חשוב לציין כי פעמים רבות, יש פער תהומי בין מה שאתם רוצים להשיג בהליך הגירושין לבין המצב המשפטי האמיתי בו אתם נתונים.

זכרו עו"ד טוב זה לא עו"ד שצובע לכם את העתיד בוורוד בהבטחות סרק, אלא עו"ד שנותן לכם תמונת מצב כנה ואמיתית ביחס למצב המשפטי בו אתם נתונים.

• שלב ד'- בניית אסטרטגיה משפטית נכונה:

לאחר שתיאמתם ציפיות עם עו"הד, יש לבנות אסטרטגיה משפטית נכונה ולהחליט איזה פעולות משפטיות יש לנקוט ובאיזה תיזמון.

למשל –

• האם כדאי לפנות לערכאה משפטית מסוימת במסגרת מרוץ הסמכויות – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
• אלו הליכים כדאי "לתקוף" באמצעות הגשת כתב תביעה ובאלו הליכים כדאי להתגונן ע"י הגשת כתב הגנה? או שאולי כדאי לסיים את ההליך במסגרת של הסכם גירושין כולל?

• שלב ה' – בדיקת שכר הטרחה שעו"הד דורש:

לאחר שבחרתם את עו"הד, תיאמתם ציפיות ובניתם אסטרטגיה משפטית נכונה, כל שנותר לכם זה לסכם עם את גובה שכר הטרחה.

לסיכום:

לניהול פגישה ראשונה עם עו"ד ישנה חשיבות גדולה מאוד, במהלכה אתם מקבלים כלים ומידע חשוב באשר למצב המשפטי בו אתם מצויים ועל הדרך שבה יש לנהל את התיק.

לכן, אל תתפשרו ואל תרגישו "לא נעים" גם אם הפגישה לא עמדה בקנה אחד עם הציפיות שלכם והמשיכו לחפש עד שתמצאו את האחד/אחת!

צרו  עם משרד עורך דין איתי אלמוג עוד היום!

בואו נעשה קצת סדר בנושא: החוק במדינת ישראל חילק את הסמכויות לדון בענייני מעמד אישי בין שתי ערכאות שיפוטיות:

1. בתי הדין הרבניים – בעלי סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה.
2. בתי המשפט לענייני משפחה – בעלי סמכות לדון בענייני מעמד אישי כגון: מזונות ומדור קטינים, אפוטרופסות, משמורת, כשרות יוחסין של קטין, תביעה לאבהות או לאימהות, החזרת קטינים חטופים, תביעות לפי חוק השמות וכו'.

כריכה לתביעת הגירושין:

בתי הדין הרבניים יכולים "לקנות" סמכות במרבית התביעות שפורטו לעיל ע"י כריכה לתביעת הגירושין. משמע, צד שהגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני רשאי לצרף לתביעת הגירושין את שאר התביעות ומאותו רגע, בית הדין הרבני "זוכה" בסמכות לדון בכל התביעות שצורפו לתביעת הגירושין.

במשפט הישראלי קיים הכלל "כיבוד בין הערכאות" לפיו, ברגע שאחד מהצדדים הגיש תביעה לאחת הערכאות, לא ניתן להגיש את אותה תביעה לערכאה המקבילה.

כריכה כנה:

כאשר אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ומבקש לכרוך לתביעת הגירושין את יתר התביעות (מזונות, משמורת, פרוק שיתוף וכו'). בית הדין יבדוק האם תביעת הגירושין הוגשה בתום לב ומתוך רצון כנה ואמתי לסיים את חיי הנישואין, או שתביעת הגירושין הוגשה כדי לחסום את בן הזוג השני מלהגיש את תביעותיו לבית המשפט לענייני למשפחה.

במידה וימצא כי הכריכה לא הייתה כנה, בית הדין הרבני יאבד את סמכותו לדון בנושא הכרוך ולמעשה, יאבד את סמכותו לדון בתביעה כולה.

הפערים התפיסתיים בין הערכאות:

על אף העובדה ששתי הערכאות כפופת לדין הישראלי, קיימים הבדלים תפיסתיים בין שתי הערכאות בכל הנוגע למוסד הנישואין וענייני המעמד האישי, בעוד שבתי הדין הרבניים מתנהלים בגישה שמרנית יותר המבוססת על הדין העברי והלכות דתיות, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לבחון את הסוגיות על פי כללים חילוניים וליברלים יותר.

מרוץ סמכויות:

ההבדלים התפיסתיים בין שתי הערכאות השיפוטיות וכלל הברזל במשפט הישראלי של "כיבוד בין ערכאות" יצר מושג שנקרא "מרוץ סמכויות". מושג זה הביא למצב שבשעת משבר כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, ממהרים בני הזוג לפנות לערכאה השיפוטית הנוחה יותר עבורם.

בדרך כלל גברים ממהרים להגיש את תביעת הגירושין בבתי הדין הרבניים וכורכים סביב אותה תביעה את כל שאר התביעות (מזונות, משמורת, זמני שהות וכו'). לעומת זאת, נשים ממהרות להגיש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה.

אחת התופעות הפסולות אצל הורים מתגרשים היא תופעת הניכור ההורי. זוהי תופעה שבה הילד מוסת על ידי אחד מהוריו כנגד ההורה השני, ללא כל הצדקה לכך. בחלק מהמקרים, הכעסים על בן או בת הזוג לשעבר מתבטאים בהעלאת האשמות כנגד בן הזוג בפני הילדים, ובטענות בגין חוסר המסוגלות ההורית של הצד השני.

לניכור הורי בגירושין השלכות רבות, חלקן, יוצרות צלקות נפשיות אצל הילדים, שספק רב אם תוכלנה להגליד בשלמותן. ניכור הורי נובע ממצב קיצוני, שמקורו במספר גורמים אפשריים:

1. הפרעות נפשיות של ההורה המשמורן שבחזקתו נמצאים הילדים.
2. עירוב ועדכון הילדים במתרחש בהליך המשפטי.
3. רצון לנקמה מצד ההורה שבחזקתו נמצא הילד וגם מצד הילד.
4. שטיפת מוח שעוברים הילדים ואף רצון של הילד להביע נאמנות וסולידריות להורה המשמורן, שאליו, מן הסתם, הוא קרוב יותר.

כל אלה, מובילים ילדים המצויים במרכזו של מאבק גירושין קשה, להתנכר להורה השני ללא כל הצדקה. במצבים קיצוניים, תסמונות הניכור ההורי, תגרום לניתוק הקשר בין הילד להורה המנוכר.

ידוע כי יחסים תקינים של ילד עם שני הוריו הם בעלי השפעה משמעותית על התפתחותו האישית והקוגניטיבית של הילד. לפיכך יש חשיבות רבה לאבחן מוקדם ככל האפשר את הניכור ההורי, כדי למנוע היווצרותם של נזקים נפשיים קשים אצל הילד.

מהי עמדת הדין הישראלי בנוגע לניכור הורי בגירושין?

עד לפני זמן לא רב, המודעות לנושא הייתה נמוכה ביותר וכמעט ולא זכתה להתייחסות במשפט הישראלי. אולם, בשנים האחרונות עלתה המודעות לתופעת תסמונת הניכור ההורי. לפיכך, כיום ניתן לראות כי בתי המשפט יוצאים באופן נחרץ נגד תופעה פסולה זו ואף מגדירים אותה כ- "התעללות בקטין" (על כל המשתמע מכך), ורואים בהורה המעביר את ילדו את סאגת הייסורים הזו, כהורה אשר לוקח אותו בשבי.

.."ניכור הורי הוא ניתוק או הפחתת קשר של קטין עם הורה ללא צידוק נאות, התנהגות אשר הוגדרה בספרות המקצועית כהתעללות בקטין…" (מתוך דבריו של כבוד השופט ארז שני). ולשאת צלקות אשר תשפענה על עתידם כבוגרים, כבני זוג וכהורים בעצמם.

בנימה אישית, למרות ההסתה שהילד חווה והאמירות הקשות כלפיכם, תזכרו תמיד שהילד הוא שלכם, שהוא אוהב אתכם וצריך אתכם בחייו. לסיכום עצתנו היא אל תוותרו על מערכת היחסים עם ילדכם – הילחמו עליה.

רבים מאתנו נמנעים מעריכת צוואה בשל מגוון סיבות כגון: "זה מביא עין הרע", "אנחנו צעירים וזה רק לאנשים מבוגרים", "אנחנו משפחה מאוחדת והילדים יסתדרו" ועוד.

חשוב שנדע שבמידה ולא עושים צוואה, מתבצעת חלוקה על פי דין (חוק הירושה, תשכ"ה-1965*) הקובעת כיצד יתחלק הרכוש לאחר פטירת המוריש.
לעתים, חלוקה זו תענה על רצונו של המוריש אך במקרים רבים, חלוקה זו יכולה לגרום לקונפליקטים משפחתיים ואף להיות בניגוד לרצונו של המוריש.

להלן הסיבות מדוע צריך לעשות צוואה:

1. הליכי גירושין: במידה ואתם מצויים בהלך גירושין, בתקופה שעד להשלמת הליך הגירושים, בן זוגכם (הפרוד) ירש 50% מרכושכם, על אף העובדה שאתם מצויים בהליך גירושין.
2. ידועים בציבור: כאשר אתם מנהלים מערכת יחסים של ידועים בציבור ויש לכם ילד מנישואין קודמים ואתם מעוניינים להבטיח שהרכוש יעבור לבנכם ולא לבן הזוג. כמו כן, קיים מצב הפוך- כאשר אתם מעוניינים להבטיח שרכושכם יעבור לבן זוגכם שליווה אותכם בשנים האחרונות ולא לילדכם שנתקו כל קשר.
3. הורשת עסק – במידה ויש חברה או כל עסק פעיל, והמוריש מעוניין שהעסק ימשיך לאחר לכתו, יש לדאוג לעניין בהקדם, שכן יורשים שלא יידעו להסתדר ביניהם (אמוציות, אגו), יכולים למוטט את מפעל חייו המשגשג.
4. מספר נכסים: באין צוואה, החלוקה לפי החוק הינה כמותית, דהיינו, כל יורש מקבל חלקים מסוימים מכל העיזבון, ולא חפץ או נכס ספציפי. כך נוצרת בין היורשים שותפות כפויה במספר נכסים, והם צריכים לקבל ביחד החלטות לא פשוטות. במידה וההורים היו עושים סדר ע"י עריכת צוואה, כל יורש היה יודע את חלקו (למשל את דירת המגורים לבן, ואת הדירה הקטנה, הרכב והכספים לבת), וכך ניתן להימנע מסכסוכים משפחתיים בעתיד.

ישנם מקרים רבים שחלוקת הרכוש אינה מקיימת את רוצנו של המוריש ומותירה את היורשים בפני קונפליקטים קשים וסכסוכים משפחתיים.

על כן, עשו סדר כבר היום, פרטו בצוואה מי בדיוק יירש את רכושכם או חלקים ממנו והבטיחו כי רצונכם יתקיים לאחר לכתכם (חס ושלום).

ברגע שמתחילים הליך גירושין קיימת דאגה לילדיכם שהיא מוצדקת.

חשוב מאוד שתדעו שההשפעה על ילדיכם תלויה אך ורק בכם. הדרך הטובה ביותר לשמור על שלומם הנפשי בתוך הליך זה, היא לעשות את הליך הפרידה בצורה מכבדת וטובה עד כמה שניתן.

אז נכון זה קשה.

הליך הגירושין מלווה בתחושת קשות, הכול מתערער, העתיד לא ברור, אתם כועסים ומושפעים מהמון אמוציות ורגשות שליליים.

עליכם להבין כלל פשוט מאוד – פגיעה בבן הזוג, גם אם בצורה עקיפה, היא פגיעה לכל דבר ועניין בילדים שלכם! הילדים יכולים להסתגל למציאות החדשה, לחיים בשני בתים, למשפחה חדשה, לשני חדרי שינה, לבני הזוג החדשים… אך למריבות בלתי פוסקת בין ההורים – ילדיכם לא יסתגלו לעולם.

לכן, התנהגות בוגרת ורגישה, למרות הקושי הגדול, ללא ספק תטיב עם ילדיכם.
על כן בהליך גירושין שמעורבים בו ילדים, אני ממליץ לערוך הסכם גירושין יחד עם עו"ד לענייני משפחה אשר יכוון אתכם בצורה נכונה, מקצועית ורגישה לעבור את התקופה המורכבת ובכך לסיים את חיי הנישואין בדיאלוג משותף ועם כמה שפחות פגיעה בילדיכם.

תזכרו – הכול תלוי אך ורק בכם!