עו"ד איתי אלמוג

עו"ד איתי אלמוג

עורך דין איתי אלמוג הינו בעל תואר LL.B במשפטים, אשר סיים את לימודיו האקדמאים בהצטיינות. לאחר הסמכתו כחבר בלשכת עורכי הדין, עורך דין איתי אלמוג החליט להתמחות בתחום דיני משפחה וגירושין ועבר השתלמויות רבות בארץ בתחום המעמד האישי, והכל מתוך רצון לספק לקהל לקוחותיו את השירות האמין והמקצועי ביותר.

תסמונת הניכור ההורי

ההגדרות והתפיסות השונות אודות ניכור הורי והגורמים לו, השלכות הניכור על הילדים, עקרונות באבחון ובטיפול ומדיניות ודרכי הטיפול בארץ ובעולם.

ניכור הורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין הצדקה לכך, ועל רקע של פרידה בין בני זוג. המונח נטבע ב-1985 על ידי פרופ' ריצ'רד גארדנר (Richard A. Gardner) מארצות הברית, ומגדיר מצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (הורה מנוכר), תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני (הורה מנכר). התופעה ידועה ומקבלת הד במאמרים ומחקרים אקדמיים עדכניים, כמו על ידי מערכת המשפט, וגם מוכרת כתסמונת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה.

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מתמדת בפרידה וגירושין של הורים, שהינם תהליכים המשפיעים על כל בני המשפחה. אחת התופעות הקיימות במשפחות בעימות גבוה היא ניכור הורי. הניכור הוא על פי רוב תוצר של הדינמיקה המשפחתית והסביבתית, תוצר ישיר של תהליך הגירושין.

משפחות אלו מנהלות מאבק עיקש בבתי המשפט סביב סוגיות שונות הקשורות בתהליכי הפרידה והגירושין ובעיקר סביב נושאים הקשורים בילדי המשפחה. מאבקים אלו באים לידיי ביטוי בקשיים התנהלותיים ובאופן הקשר בין הילדים לבין אחד ההורים, העשויים להגיע להסתה מצד אחד ההורים כלפי השני, לסרבנות קשר ועד לניכור הורי. תופעה זו נמצאת ברשימה אחת עם תגובות קיצוניות אחרות המאפיינות הליכי גירושין, ובהן: הסתה, האשמות שווא של הורה אחד כלפי השני, ניתוק הקשר ובמקרים קיצוניים אף חטיפה.

"סרבנות קשר" או "ניכור הורי" הפכו ביטויים שגורים בשיח המקצועי של עובדים סוצייאלים, ועדות אתיקה ומשפט, מחקר ומדע; סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, גופים העוסקים בטובת הילד ושלום המשפחה, עורכי דין ואף בני המשפחה המעורבים בתהליכי פרידה וגירושין בקונפליקט גבוה.

מאז פרסם גארדנר את תפיסתו מתקיים דיון רחב בין המצדדים בה לבין המתנגדים לה, דיון בעל השלכות על הפרקטיקה של אנשי מקצוע הבאים במגע עם משפחות בתהליכי פרידה וגירושין בקונפליקט גבוה, ונראה כי אין כיום הגדרה אחידה ומוסכמת של מושג הניכור ההורי. יש הטוענים כי מושג זה מתייחס רק למצב בו הניכור מצד הילד כלפי אחד ההורים מונחה ומכוון על-ידי ההורה השני ואין לו כל הצדקה אחרת, בעוד אחרים גורסים כי יתכן מצב של ניכור מצד הילד כלפי אחד ההורים גם מסיבות שונות שקיים להן הסבר ומבלי שהדבר יהיה מונחה על-ידי ההורה השני.

חוסר ההסכמה מוביל לבלבול בשימוש במושג זה ובמושגים נוספים שיש להם זיקה לנושא. המחלוקת המושגית מחריפה בשל היותו של מושג זה כרוך בוויכוח אקדמי ומקצועי סביב ניסיונות להגדרתה של "תסמונת ניכור הורי" כתסמונת פסיכיאטרית, וכן בשל היותו של מושג זה כרוך בוויכוח ציבורי סביב היבטים שונים בתחום המשמורת ההורית, ולעתים אף בתחום האלימות במשפחה. כתוצאה מכך עצם השימוש במושג הניכור ההורי מצוי לעתים במחלוקת. מחלוקת זו משתקפת הן במישור הטיפולי, בו עורך כיום משרד הרווחה מהלך ללימוד ולגיבוש מדיניות בנושא הניכור ההורי, והן בפסיקות שונות של בתי המשפט כפי שיוצג בהמשך.

 

1. הגישות הבולטות ביחס להגדרת ניכור הורי:

א. ניכור הורי כתסמונת?

בשנת 1985 ריצ'ארד גרדנר הגדיר את הניכור ההורי כתסמונת פסיכיאטרית. לפי גרדנר,התסמונת מופיעה אצל ילדים שהוריהם נמצאים בהליכי משמורת. ילדים אלו ישמיצו שוב ושוב, ללא הצדקה אובייקטיבית, את אחד ההורים-ההורה המנוכר, בדרך כלל האב-תוך פגיעה בו וחוסר רצון בשמירה על קשר עימו; כהפרעה שמתעוררת בעיקר בהקשר של סכסוכים משפחתיים ,והביטוי העיקרי שלה הוא מסע הסתה של ילד נגד הורהו ,ללא הצדקה, שנוצר משילוב של אינדוקטרינציה (שטיפת מוח) מצד הורה אחד ותרומת הילד להשפלת ההורה השני. במקרים שבהם יש הזנחה ו/או התעללות הורית אמיתית,שהילד חווה, העוינות שלו עשויה להיות מוצדקת, ולכן ההגדרה של "תסמונת ניכור הורי" אינה מתאימה למקרים אלו.

הגדרתו של גרדנר את הניכור ההורי כתסמונת זכתה בעבר וזוכה גם כיום לביקורת רבה, המתנגדים מכירים בתופעת הניכור ההורי, אך מסרבים להכיר בה כתסמונת פסיכיאטרית של הילד. התנגדות המבקרים מעלה טענות בדבר בעיות בתוקף ובמהימנות וטענות על פרשנות מצומצמת של התופעה והגורמים להופעתה. גורמים רשמיים בעולם אינם מכירים כיום באופן פורמלי בניכור הורי כתסמונת.

על פי גרדנר, בתסמונת ניכור הורי הילד מפתח אובססיה להפחתת ערך ולמתיחת ביקורת על ההורה המנוכר באופן מופרז וללא סיבה מוצדקת. הוא נעשה אובססיבי ב"שנאתו" להורה, אשר באה לידי ביטוי בהשמצתו ללא מבוכה או רגשות אשם, ולמרות העובדה שאצל ילדים, במיוחד אצל ילדים רכים, עדיין עשויים להיות רגשות אהבה כלפי ההורה המנוכר ,ביטוי שלהם אינו מותר, כביכול, במצב זה. במצב של תסמונת ניכור הורי מתקיים היעדר מוחלט של אמביוולנטיות, והילד לא יראה שום דבר חיובי בהורה המנוכר גם לנוכח הוכחות מובהקות לאהבה שפעם הייתה לו כלפי ההורה.

 

ב. ניכור הורי כניכור המונחה על-ידי הורה

יש הרואים את תופעת הניכור ההורי כ"ניכור מונחה הורה", מצב בו ילד מנכר את אחד מהוריו כיון שהוא מושפע במודע ושלא במודע מההורה השני המשמיץ את ההורה המנוכר. במצב כזה הילד נתפס כמוסת וכמי שעובר "שטיפת מוח", כמאופיין בחוסר מחשבה וביקורת עצמית ואף תפיסת מציאות לקויה, כעס ואיבה כנגד ההורה המנוכר שלא מעוגן במציאות.

אחת הסיבות המרכזיות היא נסיון של אחד ההורים להשפיע על הסדרי משמורת וראייה באמצעות השפעה על הילדים. מצב כזה יכול להופיע גם על רקע הורות פתוגנית (דבר הגורם למחלה, המעורר מחלה) והצורך של ההורה להתאים את הילד לצרכיו הרגשיים והפסיכולוגיים.

הורות כזו יוצרת מחשבות שווא ותחושת קרבון אצל הילד המשפיעה באופן שלילי על הילד ועשויה לנבא הפרעות רגשיות ורפואיות אצל הילד, כמו גם הפרעת תקשורת תגובתית בה הילד מתקשה או נכשל ביצירת התקשרות וחיבור עם ההורה. הפרעה זו קשורה לתפקוד הורי לקוי כגון הגנת יתר כלפי הילד, הפעלת לחץ מתמשך ומועצם, שליטה הורית לא מותאמת, איום פיזי ואלימות, ייחוס כונות שליליות לזולת, רגשות של עצבות, אפתיות וכעס כלפי הזולת.

לפי צ'ילדרס (חוקר המצוטט בפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה בהקשר של הורות פתוגנית), כדי לקבוע אם יש או אין מצב של ניכור יש לבחון את קיומם של שלושה אינדיקטורים: 1. שיתוק או דיכוי חמור של מערכת ההתקשרות של הילד עם ההורה המנוכר; .הופעת חמישה מאפיינים נרקיסיסטיים בהתנהגות הילד: גרנדיוזיות, היעדר אמפתיה, תחושת "מגיע לי" ,עליונות ויהירות ופיצול רגשות;3 . מחשבות שווא מקובעות או כפייתיות הנוגעות לתחושת קורבנות למרות ראיות סותרות .לעיתים קיימת גם חרדה מפני ההורה המנוכר. נטען כי בהינתן ניכור הורי מוכח, קשה לטפל בו כל עוד לא תפחת אינטנסיביות הקשר עם ההורה המנכר.

בתאריך 15 במאי 2019 אושרה גרסה חדשה לרשימה הביןלאומית של ארגון הבריאות העולמי לסיווג מחלות וגורמים המשפיעים על מצב הבריאות הקשור לניכור הורי. הגרסה תיכנס לתוקף בינואר 2022, והגורם החדש בה נקרא "בעיות ביחסים בין מטפל לילד". זוהי הגדרת הגורם: "חוסר שביעות רצון משמעותי, קבוע ומתמשך בתוך יחסי מטפל-ילד, הקשור לפגיעה משמעותית בתפקוד". גורם זה מופיע תחת הסעיף "בעיות הקשורות למערכות יחסים". יש הטוענים כי גם הגדרה זו עשויה להסביר מצב של ניכור הורי.

 

ג. ניכור הורי ככשלון קשר שקיים לו הסבר

כאמור, הגישה הרואה בניכור הורי תופעה שאינה בהכרח מונחית הורה מתייחסת למצבים בהם בחירת הילד לנתק את הקשר עם אחד מהוריו נתפסת ככזו אשר יש לה הסבר.

נציג להלן הסברים מרכזייםלתופעה זו:

    • אחת הסיבות המרכזיות לניתוק קשר המחייבת בדיקה מעמיקה הינה התעללות מכל סוג שהוא בילד או בהורה השני. פגיעה בתוך המשפחה, גם אם אינה כלפי הילד המנכר באופן ישיר, יכולה להסביר את הניכור וטיפול בה יהיה שונה מטיפול בניכור המושפע מאחד ההורים.
    • הסבר אחר לניכור הוא הרצון והצורך של הילד להזדהות עם אחד מהוריו. הזדהות זו נתפסת כנורמטיבית מבחינה התפתחותית של הילד. תופעת הלוואי של הזדהות זו עלולה להיות התנכרות להורה השני.
    • הסבר נוסף מתמקד בקיום של קשר טוב של הילד עם אחד ההורים ,וקשר פחות טוב עם ההורה השני. הקשר החיובי יכול להתבסס בשל מזג דומה, מגדר, סגנון הורות, תכונות אופי ועוד. מנגד, יכול להיות שמלכתחילה היה פחות קשר עם ההורה השני, והדבר התעצם עקב הפרדה.
    • יחסים קודמים בלתי מספקים בין הילד להורה המנוכר מודגשים ומחריפים פעמים רבות במצבי קונפליקט .נסיון קודם לקשר שנתפס כמאכזב או לא מספק, או הורה הנחווה כלא יציב ופגוע רגשית בעצמו, ימנעו פעמים רבות המשך קשר לאחר פרידת ההורים.
    • הורה הנתפס בעיני הילד כחלש יותר בקונפליקט ההורי, עלול לגרום לילד לחשוש לעזוב אותו ולרצות להגן עליו ולכן להתנגד לקשר עם ההורה השני.
    • ילדים צעירים יכולים לחוש חרדת נטישה מהאם ולכן ייצמדו אליה ויסרבו ללכת עם האב. התנהגות העשויה להחשב כטבעית מבחינה התפתחותית, במיוחד על רקע משבר משפחתי מורכב כגון גירושין עם קונפליקט ברמה גבוהה.
    • ילדים בגיל ההתבגרות יכולים לנתב את ההתנגדות הטבעית המבוטאת בשלב התפתחותי זה, כלפי אחד ההורים, כתגובה לפחד ולחוסר היציבות שהקונפליקט ופירוק המשפחה מעורר. פעמים רבות ההתנגדות תופיע לקראת נישואין שניים או זוגיות חדשה של אחד מההורים.
    • ניכור הורי יכול להיות מוסבר גם בצורך של הילד להיקשר ולדבוק בהורה ממנו הוא מרגיש שמקבל תמיכה בזמן תהליך הגירושין הקשה ונתפס כמנגנון הסתגלות טבעי של הילד.

בעקבות הסברים אלו, רבים הטוענים כי יש להתייחס למצבי ניכור שונים כאל בעיה, קשיים או כישלון בקשר בין ההורה לילד, כאשר רק לניכור מונחה הורה יש להתייחס כאל "ניכורהורי". המינוח כשלון קשר נתפס כניטרלי ואינו מאשים את אחד ההורים בהתנגדותו של הילד לקשר עם אחד מהוריו. מושג זה מאפשר להסתכל על התמונה הרחבה ולבחון מה הם הגורמים לכשלון הקשר ולבחון כיצד ניתן לסייע לילד. יתרה מכך, נטען כי השימוש ההולך וגובר בביטוי ניכור הורי, במיוחד בקרב משפטנים, מוסיף מתחים ומעצים את הקונפליקט ההורי והלחץ על הילד, כמו גם גורם לבזבוז זמן ומשאבים בדיונים .

יש הטוענים שיש להמנע או לבחון בקפידה מתי להשתמש במושג ניכור הורי כיון שלעיתים נעשה שימוש במושג זה דוקא על ידי הורה מתעלל,שימוש שלעיתים נעשה ככלי לקעקע את אמינותן של נשים המתלוננות על התעללות כלפיהן או כלפי ילדיהן בדיונים לקביעת משמורת, בטענה כי ההאשמות על אלימות הן האשמות שווא.

 

2. השלכות אפשריות של ניכור הורי

לניכור ההורי השלכות רבות על מצבו הרגשי והנפשישל הילד ,והוא עלול לגרום לילד נזקים רגשיים והתפתחותיים, בין שזהו ניכור מונחה הורה ובין שזהו כישלון קשר בלבד. בראש ובראשונה הפגיעה היא מאובדן אחד ההורים.

לפי מחקרים שונים, אובדן מסוג זה נחווה לעיתים כקשה יותר מאובדן של הורה שאינו בחיים. אומנם הילד מסרב לקשר עם ההורה, אבל הוא חי בקונפליקט בין רצונו לקשר חם ואוהב עם אותו הורה לבין ההחלטה להתרחק ממנו .בנוסף לכך ,במקרים שיש הורה מסית, ההורה המסית מתעלם מתפקידו של ההורה המנוכר בגידול הילד ,ובכך גורם לניתוק הקשר הפסיכולוגי שהיה יכול להועיל רבות לילד ,ולניתוק הקשרים עם בני המשפחה המורחבת .כך הילד מאבד דמות שהיא מקור לאהבה, ליציבות ולקשר איכותי.

הניכור ההורי אינו מאפשר התייצבות מחדש של המערכת המשפחתית לאחר הפרדה ,ומשאיר את הילד בחוסר יציבות ובעימות תמידי. במקרה שההורה מסית את הילד, ההסתה גורמת לילד לתפוס את העולם באופן דיכוטומי וקיצוני של "טוב" מול "רע". וכך גם מתגבשת זהותו העצמית והוא מתקשה לקבל מורכבויות .מחקרים הראו כי ילדים שחוו ניכור הורי היו בסכנה לפגיעות נפשיותרגשיות כגון דיכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, תחושה שאינם ראויים לאהבה, קושי בהתקשרות, תקשורת חרדה, בעיות שליטה בדחפים, רמה נמוכה של אמפתיה, פיתוח דעות נוקשות, ביסוס דעות על רגש ולא על עובדות, מניפולטיביות, אגרסיביות, התנהגות פרועה, חוסר כבוד לנורמות חברתיות ולסמכות והיעדר תחושת חרטה או רגשי אשמה.

בעיה נוספת שעלולה להיווצר כהשלכה של הניכור היא שנאה או התנגדות כלפי מגדר אחד. לניכור עלולות להיות השלכות רחבות יותר, כגון מצוקה כלכלית של ההורה המשמורן והיעדר השגחה הורית מספקת .נדגיש כי במחקרים שהעלו את ההשלכות האלה יש בעיות מתודולוגיות, בעיקר משום שקשה להפריד בין השפעות הקונפליקט ההורי כשלעצמו לבין השפעות הניכור, ובשל הבעיות שצוינו ביחס להגדרה של ניכור הורי.

 

3. עקרונות באבחון ובטיפול בניכור הורי

אבחון – למרות חילוקי דעות בנוגע לדגשים לאבחון, ישנה הסכמה גורפת בין החוקרים והמטפלים כי יש לקיים אבחון של הילד וסביבתו לפני החלטה על דרכים לטיפול בניכור. במקביל לאבחון הילד יש להתייחס גם להתנהגות ההורה על מנת להוכיח כי יש ניכור. ישנה חשיבות רבה בבחינה מעמיקה האם קיימת אלימות מכל סוג שהיא במשפחה והאם יש סיבות אחרות היכולות להסביר את הניכור, מה קרה לפני הליכי הגירושין והאם המצב באמת השתנה. לבסוף, אם מתגלה כי יש חשד לניכור מכוון על ידי אחד ההורים, האבחון צריך לכלול הבאת הוכחות לכך שההורה מנכר באופן ישיר את ההורה השני או לכל הפחות להראות כיצד הניכור משתמע מהתנהגות ההורה.

טיפול – מסקירת הספרות העוסקת בעקרונות טיפוליים במצבים של ניכור הורי עולה שיש עקרונות כלליים אשר לגביהם קיימת הסכמה בקרב חוקרים בעלי גישות שונות, ומנגד יש עקרונות שלגביהם שוררת מחלוקת חריפה.יש הסכמה על כך שצריך לשלב היבטים משפטיים וטיפוליים והתערבות מוקדמת,כמוצג להלן.

 

א. שילוב של היבטים משפטיים וטיפוליים.

כפי שנראה בהמשך, דרכי הטיפול העיקריות בתופעת הניכור ההורי משלבות היבטים משפטיים והיבטים טיפוליים. בהיבט המשפטי, בית המשפט דן בשאלות האם קיים ניכור, מה מידת חומרתו, מה הכלים המשפטיים שראוי לנקוט בכל מקרה – למשל קנסות על אישמירה על הסדרי ראייה או שינויים בהסדרי הראייה – והאם לחייב השתתפות בטיפול. בהיבט הטיפולי, גורמי הטיפול מחליטים אילו טיפולים יכולים להיות יעילים ובאיזה הרכב משפחתי. כך נדרשת המערכת הטיפולית לשאלה האם טיפול משפחתי רגיל יהיה יעיל, או שמא יש ליצור דרכי טיפול חדשות, כמו טיפול בתנאי מחנה או סדנאות מידע, לעידוד שיתוף פעולה בין ההורים ולהבנת ההשלכות שלהניכור על הילדים.

ב. התערבות מוקדמת

כפי שצוין קודם, מוסכם כי ככל שהניכור מתמשך כך קשה יותר לטפל בו, ולכן נדרשת התערבות מהירה תוך נקיטת צעדים לבירור מעמיק של המצב המשפחתי,כדי למנוע את המשך הניכור והחמרתו.

עם זאת, אין הסכמה לגבי צעדי טיפול קיצוניים והעברת משמורת:

ג. צעדי טיפול קיצוניים והעברת משמורת

התומכים בגישתו של גרדנר טוענים כי מטרת הטיפול במצבים הקלים והבינוניים של הניכור היא לחזק את הקשר בין ההורה המנוכר לילד, לעיתים על חשבון ההורה המנכר. בדרגה הקשה, ממשיכיו של גרדנר רואים בהתנהגות ההורה המנכר התעללות רגשית בילד, ולכן ממליציםעל נקיטת צעדים מרחיקי לכת מצדבית המשפט, עד כדי ניתוק הילד מההורה המנכר והעברתו למשמורת ההורה המנוכר, או הוצאתו לסידור חוץ-ביתי.

כאמור, כלפי גישתו של גרדנר הושמעה ביקורת רבה, אשר הדגישה את הבעיות המתודולוגיות והפרשניות בגישתו. גישתו אף אינה מוכרת על ידי הגופים הבין-לאומיים המרכזיים .על פיה מתנגדים לגישתו של גרדנר,הטיפול צריך להתמקד בחיזוק הקשר עם ההורה המנוכר, שלא על חשבון ההורה המנכר. בנוסף לכך, הטיפול יכול ליצור שיתוף פעולה בין ההורים ולהעלות למודעותם את החשיבות של המעורבות של שניהם בחיי הילד, ובכך לסייע להם לתמוך האחד בהורות של השני.

עוד נטען כי העברת הילד למשמורת של ההורה המנוכר יכולה ליצור אצלו טראומה משמעותית. העברת הילד למשמורת אצל אדם הנתפס בעיניו כשלילי יכולה להיות קשה מאוד. כמו כן, פרדה מהורה אוהב ואכפתי שעימו יש לו קשר משמעותי תולשת אותו מהעוגנים ומהיציבות שיש לן, ועלולה לערער את מצבו הנפשי. עוד מדגישים חוקרים ומטפלים כי העברת משמורת עלולה להיות בעייתית ואף מסוכנת במצבים שיש אלימות במשפחה שלא אותרה.

 

4. מדיניות הטיפול בניכור הורי בישראל

4.1 חקיקה

למעט הצעת חוק שנציג בהמשך ,לא ידוע על חקיקה בישראל המתייחסת באופן ישיר לניכור הורי. עם זאת, אחד הכלים המשפטיים לטיפול בסכסוכי גירושים בקונפליקט גבוה הוא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. חוק זה מחייב בני משפחה בסכסוך להגיע לעד ארבעה מפגשים עם עובדת סוציאלית של יחידת הסיוע של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד הרווחה) שליד בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים (להלן:יחידת הסיוע), לקבלת מידע ולהערכת המצב המשפחתי (פגישת מהו"תמידע, הערכה ותיאום).

מטרת החוק לצמצם עד כמה שניתן התדיינויות משפטיות ולעודד הגעה ליישוב הסכסוך בדרך של הסכמות וגישור או הפניה לטיפול בבני המשפחה. בדיווחים השנתיים לכנסת,המחויבים על פי החוק, דווח כי בשנת 2017 חלה ירידה משמעותית שלכ- 50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט למשפחה ולבתי הדין הדתיים.

כמו כן, מחקר הערכה לבדיקת יעילות החוק, שנערך לבקשת משרד הרווחה, מצא השפעות חיוביות משמעותיות של הפגישות ביחידת הסיוע על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם.

לקראת פקיעת תוקף הוראת השעה, הוציא משרד המשפטים תזכיר חוק לקביעת החוק בהוראת קבע.

 

4.2  הצעות חוק ודיונים נוספים בכנסת

בפברואר 2018 עברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח-2018, ביוזמת חברת הכנסת רויטל סויד ובתמיכת משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

הצעת החוק רואה בקשר עם ההורים זכות בסיסית של ילדים. בהצעה מצוין לגבי הגירושים כי "הליך מורכב זה משפיע על התא המשפחתי כולו, ומביא לא אחת לכך שהילד מסרב ליצירת קשר עם אחד ההורים. סירוב זה לעיתים נוצר מעצמו, ולעיתים נוצר כתוצאה מהתנהגות אחד ההורים. מלבד הפגיעה בזכות הבסיסית של הילד, מצב דברים זה מסב נזק חמור להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד". משכך, מטרת הצעת החוק להקנות כלים להתמודדות עם מצב זה, ובהם :קביעת הליך ייעודי וסדרי דין מקוצרים וייחודיים לטיפול בתופעה; הקמת מערך מומחים ייעודי המורכב ממטפלים המתמחים בתחום, שיגישו לבית המשפט חוות דעת הכוללת אבחון של מערכת היחסים בין הילד להורה ויציעו דרכי טיפול; שמיעת רצונותיו של הילד על ידי בית המשפט; חיוב ההורים והילד בהשתתפות בסדנאות ובתוכנית טיפוליתף vטלת קנסות והכרזת "קטין נזקק" לצורך הוצאת הילד ממשמורת הוריו. הצעת החוק לא קודמה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

בכנסת ה20 התקיימו בוועדה לזכויות הילד של הכנסת שני דיונים בנושא הטיפול בניכור הורי. במרץ 2018 התקיים הדיון האחרון בנושא, ובו הועלו כמה הצעות לצמצום הבעיה: הכרה בניכור הורי כהתעללות, על כל המשתמע מכך; השתת קנסות מינהליים על הורה המפר החלטה בדבר זמני שהותשל הילדים עם ההורה השני; החלטה על זמני שהות אוטומטיים עוד בשלב שבו ההורים פרודים ובטרם חתימה על הסכם הגירושים; גיוס גורמי רפואה וחינוך, כך שברגע שיש חשד שילד מצוי בסכסוך בין הורים שיש בו אלמנטים של ניכור הורי, הדבר ידווח לעו"ס; חינוך בנושא חשיבות ההורות והאחריות המשותפת לילדים.

בנוסף לכך הוועדה קראה למשרד הרווחה לערוך מחקר שיבחן את עמדתו ומצבו של הילד נוכח התערבויות טיפוליות ומשפטיות שונות; לפעול להתערבות מיידית במצבים שבהם ילדים מצויים בסכסוך בעל אלמנטים של ניכור הורי וללוות את ההתערבות במחקר; להגדיר כ"ילדים בסיכון" ילדים הנתונים בסכסוך שיש בואלמנטים של ניכור הורי. הוועדה גםקראה למשרד הרווחה, למשרד לביטחון פנים ולמשרד המשפטים להתייחס לטענות בדבר תלונות שווא המוגשות במשטרה על ידי הורה אחד נגד ההורה השני כשהם בסכסוך גירושים.

 

4.3  בתי משפט לענייני משפחה

מסמך זה איננו מסמך משפטי, ומכאן שהוא אינו עוסק בניתוח פסיקה או בפרשנות משפטית של הנושא. עם זאת, כיוון שהדיון על מדיניות הטיפול בניכור הורי עוסק גם במדיניות בתי המשפט בנושא, נביא להלן התייחסות לתדירות השימוש במושג "ניכור הורי" בפסיקה, ואחריה התייחסות קצרה לשני היבטים: מדיניות הנהלת בתי המשפט בנוגע לנוהל לטיפול בסוגיית הבטחת קשר בין הורים לילדים; עקרונות הפסיקה הנהוגה כיום, כפי שעולים ממאמר שפרסם לאחרונה שופט בית המשפט לענייני משפחה (בדימוס) בהתייחס לטענה כי השימוש בביטוי "ניכור הורי" בבתי המשפט הולך וגובר (אשר נזכרה לעיל וצוינה גם בתשובת משרד הרווחה שתובא בהמשך), בחנו כמה פעמים מופיע ביטוי זה בפסיקה. לשם כך השתמשנו במאגר המידע המשפטי "נבו".

נסייג את הממצאים בכך שזהו לא מאגר מידע רשמי של בתי המשפט, ולפיכך אינו כולל בהכרח את כל פסקי הדין שניתנו בתקופה שנבחנה. מהממצאים עולה כי אכן חלה עלייה ניכרת בשימוש במושג "ניכור הורי" בפסקי דין של בתי המשפט בישראל (בכל הערכאות): בין שנת 1998 שבה נמצא פסק הדין הראשון שהתייחס למושג, לשנת 2008, היו בממוצע 2.2 פסקי דין בשנה שבהם הוזכר המושג; בין השנים 2008 ו-2016 היו בממוצע 5.1 פסקי דין בשנה שבהם הוזכר המושג. משנת 2017 יש עליה תלולה במספר פסקי הדין שבהם מוזכר המושג ניכור הורי; בשנת 2017 היו 17 פסקי דין שבהם הוזכר המושג, בשנת 2018 היו 20 פסקי דין שבהם הוזכר המושג, ובשנת 2019 (עד אמצע חודש דצמבר) היו 38 פסקי דין שבהם הוזכר המושג. מלבד זה נמצאה עלייה גם במספר פסקי הדין של בתי הדין הרבניים (הנכללים בנתונים שלעיל) שבהם הוזכר המושג: בשנת 2011 היה האזכור הראשון, בשנת 2015 האזכור השני, בשנת 2017 היו שלושה אזכורים, בשנת 2018 היו שניים,ובשנת 2019 היו חמישה אזכורים.

 

הנהלת בתי המשפט גיבוש נוהל לטיפול בסוגיית הבטחת קשר בין הורים לילדים

לאחרונה הוחל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נוהל לטיפול במצבי ניכור הורי .נוהל זה מורה כי במצב שבו מוגשת בקשה לסעד בית המשפט בגין איקיום ביקורים אצל אחד ההורים, היא תועבר לשופט מוקד, והוא יקבע דיון בתוך עשרה ימים. אם הצדדים פתחו תיק לדיון בסכסוך אך לא הגיעו להסכמות ביחידת הסיוע, יירשם בהודעה לבית המשפט כי אם ייפתחו הליכים, יש לקבוע את התיק לדיון מוקדם ככל האפשר, והתיק יועבר לשופט מוקד לקיום דיון בתוך עשרה ימים.

בדיון שיתקיים, במקרה שלא יגיעו להסכמות, יפנה שופט המוקד את המתדיינים לגורם טיפולי (אם יש לצדדים יכולת כלכלית,הם יופנו לגורם פרטי, ואם לאללשכת רווחה). הגורם הטיפולי יתבקש להגיש חוות דעת, ולו חלקית, תוך 30 יום, וייקבע דיון תוך 35 ימים. בהמשך לדוח שיתקבל יקבע שופט המוקד את המתווה הטיפולי המשפטי, כולל סנקציות על איקיום ההחלטה. התיק יועבר לשופט מטפל, והוא ימשיך ללוות את המשפחה.

המתנגדים לנוהל זה טוענים כי הוא עומד בניגוד לעיקרון של "משפחה אחתשופט אחד", וכי הניסיון להגיע לפתרון מהיר על ידי שופט שלא מכיר את מכלול הסכסוך המשפחתי עלול להוביל לתוצאות קשות לילדים, ואף מעודד נקיטת צעדים קיצוניים כהוצאת הילד מביתו.

עוד נטען שהמודל אינו מותיר מקום למיצוי הליך טיפולי ,שיש לקבוע נוהל אחיד בכל בתי המשפט ושמודל זה לא נבחןלעומק. לאחרונה גובש מודל שונה במחוז המרכז של בתי המשפט. מטרת המודל להתמודד עם התופעה של פגיעה בקשר בין הורה לילדו, באמצעות מתן עדיפות לאיתור מוקדם של מקרים שבהם היא קיימת ומצריכה התערבות מיידית. המודל כולל מילוי שאלון בעניינים עובדתיים, במטרה להביא בהקדם את התמונה המלאה בפני בית המשפט, כדי שיהיה אפשר לקבוע סדר עדיפות נכון בשמיעת ההליכים. בהתאם למודל, דרך פעולה זו נתונה לבחירת מגיש הבקשה בהליך. מודל זה הוקפא עד לגיבוש נוהל כללארצי. במענה על פנייתנו בנושא זה השיבה הנהלת בתי המשפט כי בהנחיית נשיאת בית המשפט העליון, הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה מגבש בימים אלו נוהל כלל ארצי לטיפול בסוגיית הבטחת קשר בין הורים לילדים, המוכרת גם בשם"ניכוי הורי". במודל שגובש במחוז המרכז התעוררו קשיים, והוחלט להקפיאו. המודל הקיים במחוז תל אביב ימשיך לפעול עד להחלת הנוהל הארצי.

 

עיקרי מאמר על עקרונות הפסיקה הנהוגים כיום

פיליפ מרכוס, שופט בית המשפט לענייני משפחה(בדימוס), מציין במאמרו כי יש לפעול במהירות במצבים של ניכור הורי. לדידו, אין זה רלוונטי אם יש או אין ניכור מכוון, ובמצב של כישלון קשר יש לפעול במטרה להחזיר את הקשר. לדעתו, במקרה של כישלון קשר חייב להיות ניתוק בין סוגיית המשמורת וסוגיות נוספות בתהליך הגירושים, ויש לפעול בהליך מקביל שיחייב טיפול בהורים וטיפול בילד כדי למנוע התדרדרות המצב. לדברי מרכוס, יש לתמוך וללוות הורים מתגרשים, לאבחן ולפעול מוקדם ככל האפשר למניעת מצבי ניכור, לפני שיגיעו לפתחו של בית המשפט – מצב שפעמים רבות מנציח את הקונפליקט ומחמיר אותו.

מרכוס סוקר פסיקות של בית המשפט ומסכם את עקרונות הפסיקה הנהוגים כיום

,

ואלה העקריים שבהם:

א. חובתו של ההורה להבטיח לילד קשר עם שני הוריו, אלא אם כן הקשר עלול לסכן את הילד.

ב. במקרה של סירוב לקשר מצד הילד, על ההורה המשמורן להוכיח כי אין במעשיו כדי למנוע קשר.

ג. לדברי השופט, הורה שאינו מאפשר קשר או אינו מעודד את קיום הקשר הוא הורה פוגעני. זוהי התנהגות בלתי חוקית, התעללות נפשית ופגיעה בהתפתחותו הרגשית, הפסיכולוגית והחברתית של הילד. בשל כך, יש מצבים שבהם יועבר הילד למשמורת של ההורה המנוכר בנוסף להתערבויות הטיפוליות.

ד. יש לשקול מינוי אפוטרופוס לדין עבור הילד, שייצג את רצונותיו ואת צרכיו של הילד.

ה. במקרה שיש חשש מבוסס לניכור, יש לתת צווים ברורים בדבר קשר וטיפול, למשל: חיוב השתתפות בהדרכה הורית, טיפול לילד, מפגשים במרכז קשר ומסירת דיווחים שוטפים לבית המשפט.

ו. דוגמאות לאמצעי אכיפה אפשריים כלפי הורה שאינו מציית להוראות בית המשפט: מניעת יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, איסור שימוש בכרטיס אשראי, הטלת קנס או מאסר בגין הפרת צו שיפוטיועוד.

 

נדגיש כי לפי המלצתם של חוקרים ומטפלים ולפי עקרונות טיפול שהוצגו לעיל, יש לנקוט כלים שיפוטיים אלו ואחרים רק אם הובאו בחשבון כל ההיבטים המורכבים הקשורים לתופעת הניכור, ובהם בחינת האפשרות של קיום אלימות במשפחה; אבחון מעמיק של הילד ומשפחתו; בחינת טיב הקשר עם ההורה המנוכר וההשלכות שעשויות להיות על הילד אם יועבר למשמורתו בעודו רואה בו דמות שלילית; השלכות ניתוק הקשר עם ההורה המשמורן, היכול להיחוות כטראומטי; החשיבות בהסתכלות על תופעת הניכור כתופעה המושפעת מכל בני המשפחה ומשפיעה על כל המשפחה. עוד נציין כי יש מחלוקת לגבי החובה להוכחת הניכור: יש הטוענים כיעל ההורה המנוכר להוכיח שכך נעשה, ולא לדרוש מההורה המשמורן להוכיח שאין ניכור.

 

5.  טיפול משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משרד הרווחה אמון על סיוע למשפחות במצוקה, ובתוך כך על סיוע למשפחות המצויות בסכסוך משפטי סביב גירושים. על פי פרסומי המשרד, למאבקי גירושים והתדיינויות משפטיות יש השפעה הרסנית על כל המעורבים בסכסוך, ובפרט על ילדים. כל אחד מבני המשפחה זקוק למידע רב על השלכות הסכסוך על בני המשפחה ועל גורמים שיכולים לסייע בקבלת החלטות מותאמות ובמניעת הסלמה ביחסי ההורים, שעלולה לגרום נזקים רגשיים לילדים. עוד מצהיר המשרד כי לילדים יש זכות לקשר עם שני ההורים. מובהר כי חשוב שאף אחד מההורים לא יעודד את הילד ליצור ברית נגד ההורה האחר, בשל הסכנה שבחירה באחד ההורים תגרום להתנתקות מההורה השני ובכך ייגרם לילד נזק רב.

לפי משרד הרווחה, ניכור הורי הוא תופעה משפחתית קשה וקיצונית, אך חשוב לדעת כי לא כל סירוב לקשר עם אחד ההורים או שניהם משמעו ניכור הורי. המשרד מציין כי "יש סיבות אובייקטיביות שבגללן ילדים מסרבים להיות בקשר עם מי מהוריהם. לעיתים הדברים שילד שומע או חווה באמצעות אחד מהוריו עולים בקנה אחד עם תחושותיו כלפי ההורה האחר. לעיתים הילד חש באופן טבעי, בעקבות הגירושים, פגיעה, נטישה וכעס. ממקום זה קל לילד להזדהות עם ההורה הרואה את עצמו נפגע מן הגירושים ולאמץ באופן בלתי מתפשר את עמדתו. סרבנות זו של הילדים לקשר מחייבת טיפול, אולם אינה ניכור הורי".

במענה על פנייתנו השיב משרד הרווחה כי משפחות המוכרות לשירותי הרווחה שאובחן בהן ניכור הורי ושמתקשות להגיע להסכמה באופן עצמאי, מופנות לבית המשפט, ובהמשך מטופלות בהתאם לצווים השיפוטיים (יצוין כי לא כל המשפחות מופנות לבית המשפט על ידי שירותי הרווחה. יש משפחות שמגיעות לבתי המשפט גם ללא מעורבות שירותי הרווחה). .הערכאות השיפוטיות עשויות לערב, באמצעות צו, עובד סוציאלי לעניין סדרי דין או להפנות לטיפול באחת ממסגרות הטיפול בקהילהבעיקר מרכזי הקשר ותחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. עוד מדווח כי המשרד נתקל בעלייה בשימוש במושג ניכור הורי בתביעות המוגשות על ידי הורים לערכאות השיפוטיות.

משרד הרווחה אינו מציע כיום מענה טיפולי ייחודי להתמודדות עם ניכור הורי, ובמענה עלפנייתנו נמסר כי בשנתיים האחרונות המשרד פועל לביסוס תורת עבודה סדורה, ובכלל ההגדרות מדויקות של המושגים בתחום קשיי הקשר, כלי אבחון וכלי טיפול. בתהליך זה כלולות יחידות הסיוע שעל יד בתי המשפט, עובדי חוק הנוער לסדרי דין וגורמי טיפול בקהילה, והוא מבוסס על מחקר וידע אקדמי ועל פרקטיקה שלהעובדים בשטח.

במסגרת זו התקיימה סדרת מפגשים עם אנשי טיפול ואקדמאים העוסקים בנושא בארץ, כדי ללמוד את הגישות השונות לאבחון ולטיפול. כמו כן הוקם פורום עבודה משותף לגורמים שהוזכרו לעיל, במטרה להסדיר את ההבנות המקצועיות וליצור שפה אחידה, כלי אבחון אחידים ותוכנית טיפול מותאמת. לבקשת המשרד, נכתבת סקירת ספרות ובההגדרות מדויקות לניכור הורי וקשיי קשר וסקירה שלכלי אבחון וטיפול, והיא נמצאת בשלביה האחרונים. כמו כן התקיימה הכשרה לעו"סים מחוזיים ולבכירים ביחידות הסיוע, ובהמשך תתקיים הכשרה לעובדים בשטח. נעשית עבודה לבניית כלי אבחון ופיתוח מענה טיפולי למשפחות, ומתוכננים קורסי הכשרה לעובדים. עם קבלת סקירת הספרות, המשרד מתכנן לאסוף באופן סדור ושיטתי נתונים על היקף התופעה. אומנם לניכור הורי אין מענה ייחודי, אך משפחות שאותרו בהן קשיי קשר וניכור הורי מקבלות טיפול במסגרת השירותים הניתנים למשפחות בסכסוך.

 

במסגרת זו המשרד מפעיל מגוון שירותים:

  • תחנות לטיפול משפחתי ברחבי הארץ – בשנת 2018 הפעיל משרד הרווחה 116 תחנות לטיפול משפחתי ברחבי הארץ, וטופלו בהן כ- 18,000 אנשים בסוגיות של משבר משפחתי, הזנחה, אלימות במשפחה וכדומה. כ 40% מהם פנו על רקע של בעיות זוגיות ומשבר גירושים. במסגרות אלו ניתן לאבחן סימנים ראשונים של כישלון קשר ולהתחיל טיפול. בשלוש השנים האחרונות משרד הרווחה מקיים בתחנות לטיפול משפחתי תוכנית פיילוט בנושא תיאום הורי, במטרה להרחיב את הטיפול במשפחות ובהורים בתהליכי פרדה וגירושים ולסייע להם בקבלת ההחלטות השיפוטיות שהתקבלו בעניין הילדים, בפיתוח תקשורת הורית אפקטיבית ומקדמת, ביציאה ממאבק לשיח, ובמעבר משימוש במערכת המשפט ובגורמים סמכותיים לניהול ההורות להורות ללא מעורבות גורמים חיצוניים.

במסגרת התוכנית הוקמו יחידות לתיאום הורי בשש תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. בשנת 2019 לאור ממצאי ביניים של מחקר הערכה מלווה שהעידו על שיפור משמעותי במודעות ההורים לצורכי הילדים ובהוצאתם מהעימות ההורי, התקבלה החלטה על הרחבת הפיילוט לשש רשויות נוספות לקראת שנת 2020.

  • מרכז קשר – מרכז הקשר הוא מסגרת מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע פירוד, גירושים או אלימות. על פי רוב, המשפחות מגיעות למרכזי הקשר בעקבות צו שיפוטי, אך יש מקרים שמשפחות מופנות למרכז לפני קבלת צו, למשל על ידי יחידות סיוע או עובד סוציאלי מטפל.

מרכז הקשר פועל מתוקף תקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) ונותן שירותים גם למשפחות שיש בהן ניכור הורי. על פי מחקר הערכה שהתפרסם בשנת 2014, מתוך המשפחות שהופנו למרכזי קשר בשל סכסוך גירושים, 5% מהילדים מסרבים ליצור קשר עם אחד מההורים. הנושא מעסיק מאוד את צוותי המרכזים. עוד צוין כי בראיונות עם אנשי הצוות עלה קושי ניכר בהתמודדות עם התסכול ועם המעמסה הרגשית בעת העבודה עם משפחות אלה.

  • יחידות הסיוע ליד בתי המשפט – יחידות הסיוע פועלות במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שהוזכר לעיל. יחידות הסיוע פועלות על פי הפניה של שופט או דיין בתחומים האלה: אבחון וייעוץ זוגי לבירור עתיד הנישואים ;סיוע בשעת משבר ;סיוע בגיבוש הסכמותבין בני הזוג ;תיווך והפניה לשירותי טיפול בקהילה ;ייעוץ לבית המשפט ולבתי הדין; מתן סיוע למשפחות ולבית המשפט בנושא האלימות במשפחה ;מידע וייעוץ לגבי ילדים בתקופת משבר הגירושים ;סדנאות מידע להורים בהליכי פרדה וגירושים (ארבעה מפגשים בני שלוש שעות) מתן סיוע לילדים להתמודדות עם המשבר, ובכלל זה יידוע המשפחה לגבי זכותו של הילד להשמיע את קולו ביחידת הסיוע או בבית המשפט בהתאם לתקנות (על פי בחירתו) והכנתו לתהליך; ניהול מאגר מומחים לצורך מינוי על ידי בית המשפט, בהתאם לצורך.
  • עובד סוציאלי לעניין סדרי דין – המשרד מפעיל עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין מתוקף צו בית משפט. תפקידם לבצע הערכה מקצועית בסוגיות הורות, בטובתם של קטינים ובדילמות הקשורות להגנה על קורבנות אלימות במשפחה, והערכה בעניינם של אנשים הזקוקים להגנה באמצעות אפוטרופוס. במקרה הצורך מתקיימת חקירה הכוללת הערכה מקצועית, המלצות וחוות דעת (תסקיר) לגבי משמורת והסדרי ראייה לקטינים שהוריהם בתהליך פירוד וגירושים.

 

נציין כי בדוח מבקר המדינה ממאי 2019 נמצא כי אף שמשרד הרווחה מפעיל כ-100 תחנות שמטרתן לספק טיפול זוגי ומשפחתי למשפחות במשבר, לרבות גירושים ופרדה כפי שצוין לעיל, התקציב מוגבל, ואין מספיק קבוצות תמיכה להורים וטיפולים לילדים. בנוסף לכך נטען כי אף שהילדים חשופים ביותר לפגיעה רגשית והתנהגותית, המשרד לא קידם מענה ממוקד לילדים להורים המצויים בסכסוך גירושים בעצימות גבוהה, גם לא בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. עוד צוין כי" על אף חומרת מקרים של ניתוקי קשר בין ילדים להוריהם ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש המשרד הנחיות ונוהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי". זאת ועוד ,נמצא שההמתנה לתסקיר אורכת שנה במקום 45 יום, ומצב זה עלול להעצים את הסכסוך ואת המשבר המשפחתי ולפגוע בילדים. בתשובת משרד הרווחה למבקר נמסר כי נושא זה נמצא בעדיפות גבוהה, וכי הוגשה בקשה להרחבת התקציב.

עוד צוין שמשרד הרווחה לומד את נושא כישלון הקשר והניכור ההורי באמצעות בקשה לסקירת ספרות (שחלקה יוצג להלן), פועל לגיבוש צורת העבודה ודרכי התערבות ומכשיר עו"סים לסדרי דין ועובדי מרכז קשרבנושא. נבהיר כי מאז פניית מבקר המדינה נקט משרד הרווחה פעולות נוספות לפיתוח הנושא, והן נסקרו בפתיחת הפרק.

 

6. סיכום כלי מדיניות לטיפול במצבי ניכור הורי

כאמור, מסמך זה אינו מתייחס להיבטים המשפטיים של ניכור הורי. עם זאת, היות ובדרך כלל בתי המשפט מלווים את הליכי הפרדה והגירושים מתחילתם, במיוחד בעימותים קשים, ייתכן שכדאי שתהיה בידם היכולת לזהות את התופעה עוד בראשיתה ולפעול למניעתה, ולא רק לטפל בה כאשר קשה יותר לתקן את הנזקים שנעשו. להלן נציג סיכום המבוסס על מחקרה של פרילינג בנושא. פרילינג מציגה את האפשרויות העומדות בפני בית המשפט בבואו להכריע על טיב הקשר בין הילד להוריו, ומציגה התערבויות טיפוליות אפשריות הנדרשות במצבי ניכור הורי או חשד לכך. רוב האפשרויות האלה נסקרו לעיל.

 

6.1  כלים למניעה

מניעה וטיפול מוקדם הם קריטיים בהתמודדות עם ניכור הורי או כישלון קשר, ומטרתם למנוע התדרדרות וקיבוע של המצב.

  • הפצת מידע על השפעת הפרדה על הילד ועל חשיבות השמירהעל הקשר עם שני ההורים חשובה להעלאת המודעות של הנזק שעלול להיווצר אם ההורים לא ייתנו את תשומת ליבם לכך .הפצת המידע יכולה להיעשות באמצעות חיוב ההורים להשתתף בסדנה בת שעתיים המיועדת להורים בתהליכי גירושים, כפי שמתקיימת בארה"ב ובקנדה, או בחיוב עורכי דין למסור מידע להורים בהליכי גירושים. המידע שיינתן יכלול התייחסות לחשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו והבעת אמפתיה למצבו, ותינתן הנחיה כיצד רצוי להתנהג כלפי הילדים.
  • עריכת תוכנית הורית לחלוקת האחריות לגידול הילד, כך שלנגד עיני ההורים תעמוד טובתו של הילד, ולא מאבק על משמורת.
  • הפנייה לייעוץ מקצועי טיפולי ייעוץ שמטרתו להביא להבשלת תנאים לקראת הסכם ולא בהכרח להביא את ההסכם עצמו. הייעוץ מיועד לטפל במצבי קונפליקט נמוך,ומטרתו לסייע למשפחה להגדיר מחדש את תפקידי המשפחה וליצור הפרדה בין מה שקורה בין ההורים לבין המשך אחריותם כלפיהילדים. הייעוץ מספק להורים מידע על החלופות להליך משפטי, כגון גישור, ומסייע להם להגיע להסכמות.
  • ליווי ותמיכה לאחר הפרדה – למשל קבוצת תמיכה לאבות גרושים או ליווי שלגורם מקצועי מטעם בית המשפט לפרק זמן מוגדר, לפי צורכי ההורים והילדים.
  • הפניה מקדימה להליכי גישור – במטרה לעודד הגעה להסדרים מוסכמים לפני התדיינות משפטית. הגישור מאפשר מעורבות של הילדים והקשבה לרצונם, ואף מעודד זאת .ממחקרים שנעשו בנושא לא ברור אם רצוילחייב בגישור או רק להציעאותו. מכל מקום, מוסכם כי גישור אינו מתאים במצבים של אלימות או חוסר איזון ניכר בין כוחות הצדדים.
  • הסבר שופט לאחריות ההורים – באוסטרליה ובניוזילנד, בתי המשפט מונחים על פי חוק להסביר להורים את אחריותם לקיום הסדרי הקשר עםההורה השני, ולא רק לציין את זכויותיהם בהסדרי הקשר. על השופט לציין מה ההשלכות הצפויות במקרה שההסדרים לא מתקיימים.

 

6.2  כלים טיפוליים ומשפטיים

  • תוכניות טיפוליות בקהילה לאיחוד מחדש – תוכניות חדשניות המטפלות במצבים בינוניים וקשים של ניכור הורי, ובהן התוכנית "גשרים במשפחה". מטרת הטיפול לבנות מחדש את הקשר בין ההורה המנוכר לילד. התוכניות מבוססות על בילוי זמן איכותי של ההורה עם הילד, והן יכולות להיערך בתנאי נופש במשך כמה ימים עם ההורה המנוכר בלבד, או כסדנה משפחתית אינטנסיבית במשך כמה שבועות. התוכניות מתמקדות ביצירת אינטראקציה חיובית בתוך המשפחה, ובד בבד מטפלות במשקעים ובמצוקות של בני המשפחה ומקנות כלים לבנייה מחדש של מערכת היחסים המשפחתית ולהפרדה בין הסכסוך ההורי לבין האחריות ההורית. תוכניות אלו מופעלות באופן פרטי או כפיילוט במימון חלקי של המדינה בכמה מדינות, ובהן אנגליה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. בחלק מהמקרים, שופט מורה בצו בית משפט על השתתפות בסדנה.
  • מרכזי קשר – מרכזים המאפשרים מעבר של הילדים בין הורים הנמצאים בסכסוך גבוה, וכן משמשים מקום מוגן ליצירת קשר בין ההורים לילדים. מרבית מרכזי הקשר מספקים גם שירותי ייעוץ, תמיכה וטיפול בבני המשפחה. מרכזי קשר פועלים במדינות רבות, ובהן אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, צרפת, סקוטלנד ובריטניה. בשונה מישראל, שבה מרכזי הקשר פועלים ומפוקחים על ידי משרד הרווחה, במרבית המדינות הם מופעלים על ידי עמותות וארגונים ללא מטרות רווח השייכים לארגוני גג ומתחייבים לשמור על סטנדרטים מסוימים. פעילות המרכזים אינה מעוגנת בחקיקה, אך עם זאת הארגונים פועלים לפי החוקים הקיימים בתחום סדרי דין וזכויות הילד ובהתאם להסדרי החקיקה לגבי פעילות ארגונים ללא מטרות רווח.
  • צו להעברת משמורת וצו להעברת הילד מהורה להורה – במקרה שבו הסדרי הקשר אינם מתקיימים, יכול להינתן צו להעברה מהורה להורה. באוסטרליה ובאנגליה, אם השופט מתרשם שקיים ניכור קשה, הוא יכול להורות על החלפת משמורת בין ההורים, במטרה להגן על הילד מפני ההורה המנכר. צו זה יוצא מנקודת הנחה כי הניכור הוא התעללות נפשית בילד, ולכן במצבים ייחודיים וחריפים ניתן להורות על הסדרי ראייה של ההורה המנכר רק בהשגחה או להוציא את הילד ממשמורת ההורה המנכר ולהעבירו להורה המנוכר או לצד שלישי. גישה זו שנויה במחלוקת, היות ויש חשש מפני הטראומה והניתוק מההורה המשמורן ומפני הנזק העלול להיגרם במצב של אלימות במשפחה. מאידך גיסא,יש מקרים שבהם נראה כי הסדר זה אפשר לבנות מערכת יחסים מחודשת וטובה ללא ההשפעה השלילית של ההורה המנכר.
  • אמצעי ענישה – חיוב בהוצאות בית המשפט, עבודת שירות לתועלת הציבור, קנס ומאסר. במקרה שהסדרי הראייה אינם נשמרים כראוי, אם השופט הגיע למסקנה כי המשך הסירוב של הילד לראות את ההורה המנוכר נובע מחוסר שיתוף פעולה של ההורה המנכר, ניתן להפעיל סנקציות נגד ההורה המנכר, המבוססות על טענת ביזיון בית המשפט.
  • הפללה – הוצאה של ניכור הורי מחוץ לחוק – בסקירה שנעשתה לבקשת משרד הרווחה צוין כי בארגנטינה (החל מ 1993), בברזיל (החל מ-2010), ובמקסיקו (החל מ-2014) נחקק חוק האוסר על הורה או על צד שלישי לגרום לכך שילד לא יהיה בקשר עם ההורה שאינו גר עימו (בברזיל החוק מדגיש את ההיבט של ההשפעה הפסיכולוגית). חוק זה מאפשר לתבוע הורים שגרמו לילדם להתנכר אל ההורה השני, וכן לצמצם להם את המשמורת, את הסדרי הראייה ואת הביקורים. בברזיל מפורט כי במקרה שנקבע שיש ניכור הורי,השופט יכול להזהיר את המנכר, לקנוס אותו, לחייב בייעוץ ובטיפול או לשנות את המשמורת שלו למשמורת משותפת או למשמורת שלהצד המנוכר, ואפילו להחליט על השמה חוץביתית.

''אל לו לאדם לדון ולשפוט אנשים אחרים, על פי קנה-המידה המוגבל של הכרת עצמו''

הרמב"ם

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מסמך מדיניות ממשלתית לטיפול בניכור הורי – מבט משווה. כתיבה: יסכה מוניקנדם – גבעון.

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
דילוג לתוכן