גירושין הם תהליך קשה לכל הצדדים – גם לזה שביקש אותם מלכתחילה. גם אם האהבה נעלמה, פירוק הנישואין מביא עמו חודשים של טלטלות, שינוי סדרי חיים והתארגנות מחדש – בבית, בכלכלה ובשגרה. עבור בן או בת הזוג שנעזבו, מדובר לא רק בקושי המעשי אלא גם בתקופה רגשית לא פשוטה של הסתגלות ושינוי.
במצב של פרידה או גירושין, הילדים הם לעיתים "הצופים מהצד" חפים מפשע אך חשופים לרמות גבוהות של מתח בבית. גם ילדים צעירים חשים באווירה המתוחה, ולעיתים מתקשים להבין את השינויים שחלים במשפחתם. הם יודעים שמשהו השתנה – אך חסרה להם הבנה שלמה.
תחושת הביטחון של ילדים נבנית מהוריהם. הם מביטים אליכם כהורים כדי להבין מה קורה ולמצוא רוגע. האחריות היא שלכם – לספק להם הגנה, תשובות מתאימות לגילם ושגרה שתאפשר להם יציבות. למרבה הצער, הורים רבים עסוקים עד כדי כך במשבר האישי שלהם, שהם מתקשים למלא את התפקיד הזה.
במשפט הישראלי, כמו גם במערכות משפט אחרות, טובת הילד היא שיקול עליון בכל החלטה הקשורה אליו. הדבר כולל התייחסות לרצונות הילד בהתאם לגילו, לצרכיו הרגשיים, הלימודיים והפיזיים, להשפעת השינויים עליו, וליכולת של כל אחד מההורים לספק את הצרכים האלה.
הדברים החשובים ביותר שעליכם לזכור:
תקשורת ברורה – להסביר לילד מה קורה בצורה מותאמת לגילו.
מתן ביטחון והרגעה – לחזק את ההבנה שהגירושין אינם באשמתו.
רוב הילדים אינם מבינים מה גרם לפרידה. מבחינתם, הבית התפרק והדמות של "אמא ואבא ביחד" כבר לא קיימת. הם זקוקים להסבר פשוט, עקבי ורגוע.
לבנות תוכנית הורות ברורה – שתכלול זמני שהות, חגים, חופשות וכללי תקשורת.
להדגיש יציבות – שמירה על שגרה בבית, בבית הספר ובחוגים.
להימנע מלהעביר מסרים דרך הילדים או לערב אותם במחלוקות.
להקפיד לא לפגוע בדמות ההורה השני בפני הילד.
גישור משפחתי הוא דרך יעילה לנהל את ההסכמות מחוץ לבית המשפט. הוא מהיר יותר, זול יותר, מפחית עימותים, ובעיקר – שומר על טובת הילדים. הגישור מאפשר להורים גמישות רבה יותר בהסכמות, לעומת החלטה שמתקבלת על ידי שופט.
מחקרים מראים כי חשיפה לעימותים הוריים פוגעת בבריאות הנפשית של ילדים. לכן חשוב:
לא לנהל ויכוחים מול הילדים.
להשתמש בכלים תקשורתיים ניטרליים כמו אפליקציות ייעודיות.
לשים גבולות ברורים בלי הערות שליליות או עקיצות לגבי ההורה השני.
מחקרים מראים כי מגורים חלקיים אצל כל אחד מההורים במסגרת משמורת משותפת יכולים לתרום לבריאות נפשית טובה יותר ולהפחית קשיים התנהגותיים. יחד עם זאת, בית המשפט יבחן את יציבות שני הבתים, שיתוף הפעולה בין ההורים והיעדר רקע של אלימות או שליטה.
ילדים עלולים לפתח תחושות של חרדה, אשמה או בלבול. שילוב של שגרה, ביטחון והיעזרות באנשי מקצוע – פסיכולוגים, קבוצות תמיכה לילדים להורים גרושים, או הצוות החינוכי בבית הספר – יכולים לעזור לילד להתמודד בצורה בריאה יותר.
במקביל להיבט הרגשי, יש חשיבות רבה להסדרת מזונות ילדים ותמיכה כלכלית. במדינות שונות קיימות מערכות רשמיות לניהול הנושא, אך גם בישראל, האחריות של ההורים היא להבטיח כי צורכי הילד – מזון, ביגוד, חינוך ורווחה – ימשיכו להתקיים.
במצבים של סיכון לילד – אלימות במשפחה, הזנחה או פגיעה – ניתן לפנות לבית המשפט בבקשות לצווי מניעה, צווים ספציפיים או במקרים חמורים יותר – לערב את גורמי הרווחה.
עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע בבניית אסטרטגיה משפטית נכונה, ייעוץ לגבי גישור, ייצוג בהליכים משפטיים, או נקיטת צעדים מיידיים להגנה על הילד במצבי חירום או מצבי חירום ביטחוני.
הגנה על ילדים בזמן גירושין הוא שיקול עליון בהליך והמהלכים בניהול תיק גירושין מושתתים על הבנה זו, צרו איתי קשר לייעוץ!
חשוב שהילד יבין שהפרידה אינה באשמתו, וששני ההורים ממשיכים לאהוב אותו. שמירה על שגרה יומיומית – ארוחות, בית ספר, חוגים וחברים, משפחה של כל צד, טיולים – תספק תחושת יציבות. כאשר ניתן, עדיף ששני ההורים יעבירו יחד מסרים ברורים ואחידים לילד, על מנת להעניק לו ביטחון ותחושת המשכיות.
"ילד לומד לא מהדיבורים על אהבה, אלא מהחוויות שבהן היא מתקיימת".